מקדש מלך על ספר הזהר ג:תצו

ה"ג וע"ד בעו לחדתא לה ושיעור הכתוב ובראשי חדשיכם ע"י שני ראשים שהם ת"ת ויסוד חדשיכם שמתחדשת המלכות.

אלין אינון פירוש ת"ת ויסוד

פרים בני בקר ב' אילין אינון דאמרה סיהרא דהיך וכו' ואזעירת גרמה וכו' ואיל א' דא איל דיצחק וכו' עד יעקב אשתכח תמן וכו'. בא"י דף כ"ח. הנה מלכות בתחלה היתה שוה אל המלך כתר שלה שוה לכתר שלו. ופנים בפנים ואח"כ חסרו ממנה כמה דברים עד היות ראשה נגד החזה שלו לבד כנודע. מהם גרם עון אדה"ר ומהם הקטרוג. וע"ז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך שלא יהיה בה שיעור קומתו ונעשית ראש לשועלים שהה למטה בבריאה. ובר"ח יש לה ב' עליות א' בתפלה ואח' במוסף וז"ס ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' היא רחל שיש לה ב' ראשים של נצח הוד ועוד ב' ראשים דחו"ג וזהו תקריבו עולה לה' שתעלה ותתקרב לה' ואין לזרים חלק בה כלל. פרים כבשים (אילים) הם אברהם יצחק יעקב נגד חג"ת:

וענין השעיר לחטאת הוא כדי ליתן חיות מעט אל הקליפות כדי להעלות מתוכם הבחינה שהיא בתוכם שהיא מלכות דעשייה המלובש בהם בסוד י"א סימני הקטרת:

וכל זמן שלא הגיע עתם להבטל מכל וכל אין אנו יכולים להעלות בחינת החיות זה שבהם אם לא יותן להם איזה חיות קצת להעמידם כדי שתעלה. וזה ענין שעיר דר"ח שהוא חלק החיות שלהם ובכן אנו יכולים להעלות הקדושה המחיה אותם ולכן השעיר הוא חטאת שהוא במקום העון והחטאת שהוא בקליפה:

וגם הכוונה להיות מחטא ומטהר אותה הבחי' שבהם ולהעלותה מביניהם וזהו לחטאת כי העולה שהקריבו תחלה:

עולה לה' כתיב שאין להם חלק כלל כי עולה כולה כליל לה': ולפיכך אין אנו יכולים להפריד אותה הבחינה מביניהם:

אכן בחטאת שהוא השעיר שאנו נותנים להם חלק חיות קצת נעלה אותה וז"ש בר"מ בפ' פנחס פרים וכו' וסוד איתא התם אמאי איקרי חטאת בגין וכו'.

ולא אכיל בשאר קרבנין ודא וכו' ואמר בר"ח ונסכו ובשבת ונסכה להורות העילוי רב דר"ח שהיא אוכלת משלה והיא משתמשת בכתר אחד עמו. ואינה טפילה אליו כשבת ולפיכך שם נאמר נסכה לשון נקבה טפלה לו: ובר"ח נסכו לשון זכר כמוהו במעלה סי' לדבר ר"ת 'ימי 'המעשה 'וביום 'השבת: הוי"ה כסדר ובר"ח נאמר השבת יפתח וביום החדש: לרמוז כי אז הכלה היא גברת כמ"ש גורי האר"י ז"ל

אינון ז' יומין דסיהרא פי' ז' תחתונות דמלכות דאיקרי שנה: פי' כל הספי' נקרא שנה כדמפרש ועיין בפ' בהעלותך דף קנ"ב: וכל אחד לפי עניינו:

תלת דרגין קדמאין דילה: פי' ג"ר של מלכות:

כגוונא דלעילא פי' כמו שהזעיר וא"וא ואריך כל א' כלול מעשרה. כך ג"ר שלה כל ספי' כלולה מעשר:

עשרונים א' מעשרה פי' משום דק' ליה כיון דאמרת כל ספירה יש בה עשרה א"כ הם שלשים ספירות וא"כ למה אין מקריבין אלא ג' עשרונים. ל' היה לנו להקריב. ותירץ עשרונים חד מעשרה שאנו לוקחים מכל עשרה של ג"ר של הא' הרי ג':