מקדש מלך על ספר הזהר ג:תמג

אר"ש בדא אקשן קדמאי: פי' ב"ש וב"ה כבר נחלקו בזה דב"ש ס"ל יש חילוק בין יצירת עוה"ז לתחיית המתים שביצירת עוה"ז עור ואח"כ בשר ואח"כ גידים ועצמות. ובתחייה עצמות וגידים ובשר ועור כמו מתי יחזקאל. וב"ה ס"ל שכולם שוים והביאו ראייה מפסוק עור ובשר תלבישני שהוא לעתיד והקדים עור ברישא וכו'. ומתי יחזקאל אין משם ראיה שהם היו למופת בעלמא וכן אמרו במדרש. וז"ש בדא אקשן קדמאי.

אבל גרמין וכו' פי' האמת הוא כב"ה שאין ראייה ממתי יחזקאל אלא כמ"ש העור ובשר תלבישני וכו' ה"ג דא רוחא דחיי ואי תימא עשית עמדי כתיב וכו'. ר"ל כיון שהפסוקים מדברים בתחיה תעשה עמדי מ"ל:

עשית עמדי בההוא עלמא שדית בי רוחא דחיי פי' הגוף אומר להקב"ה חיים וחסד עשית עמדי באותו עולם שהייתי בו כבר שנתת בי נשמה. אבל עכשו ופקודתך שהיא מ' שמרה רוחי שהיא המ' שומרת אותם הנשמות של ישראל כדי לאתבא לון לדוכתייהו. נמצא שהרוח כבר מזומנת ביד המלכות כדי להחזירה לגוף בתחייה. ואח"כ מצייר הקב"ה עור ובשר וגידים ועצמות ונכנסת בהם הנשמה נמצא מה שהפשיט בראשונה שהוא הרוח. הוא ראשון ג"כ ביצירה ומתי יחזקאל אין מהם ראיה. ומ"ש ובעצמות וגידים לאו דווקא כאלו אמר ובגידים ועצמות שהסדר האמתי הוא ביצירת העוה"ז. וכן ביצירת עוה"ב עור ובשר וגידים ועצמות כמ"ש בשם המדרש לדעת ב"ה שכמו כן הוא דעת ר"ש כאן.

זמין לפקדא בקדמיתא פי' שהמ' פוקדה הקב"ה תחלה בגלות ואח"כ לישראל כמר"זל על פ' ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר וכו' ולכך נקרא המ' ופקודתך לפי שפוקדה תחלה:

כמד"א פקודתו יקח אחר הוא פי' אחר במלת ופקודתך ומביא ראייה מפ' פקודתו יקח אחר שהיא אשתו אף פקודתו דהכא היא המ' אשת זעיר. וכפ"ז יש ב' טעמים למה נקרא המ' ופקודתך.

תינח ההוא גרמא פי' עצם ששמו לוז שממנו נוצר האדם כמר"זל: