מקדש מלך על ספר הזהר ג:תלח

ה"ג כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דחדווה דילהון ותושבחתא דילהון וכו': ה"ג וכל סיעתא דיליה לקטרגא ליה בההוא חדווא ואתחזר לצערא ובכייה וקב"ה לא משתתף בההוא צערא: אבל מאן דשתיף לקב"ה בחדווא דיליה. אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההוא חדווא קב"ה משתתף בההוא צערא. ובהגהת הספרים יש ערבוב קצת.

ד"א בעושיו בעושו מיבעי ליה וכו' פי' לפי ד"א בעושיו הם שמים ומים שהם בחי' האב והארץ שהיא בחי' האם. והקב"ה משותף עמהם ולכך כתיב בעושיו כדמפרש כמה דבקדמיתא הוה בשותפו. פי' כמו שבאד"הר נשתתף הקב"ה עם תלת אומנין הנז' ועשה ארה"ר הכי נמי לבתר דהיינו בני אדם הנולדים מכאן ואילך ומפרש היאך בני אדם יהיו תלת אומנין הרי הבן נולד מאביו ואמו והקב"ה. ואין כאן תלת אומנין הנז' לכך אמר אבא וכו' דהיינו שאביו בו עושה הקב"ה עבידתא דשמייא ודמייא. והאם מעשה הארץ וז"ש דביה עביד וכו'.

דעלמא דאתי נ"ב כ"ב אתוון הם ביסוד הבינה שכן אמר בס' יצירה כ"ב אתוון יסוד.