מקדש מלך על ספר הזהר ג:רצה

או אברהם לק"בה פי' הכתוב לפי זה והאמין בה' ויחשבה לו למ' אע"פי שהיא דין תקנה ועשאה צדקה שהמשיך לה ה' חסדים ולכך נק' צדקה צדק ה'. ולא אתיישבא בלבאי פי' מכח הקושיא דלקמן לכך פירוש זה לא נתיישב לו לרבי זירא ואמ"ל רבי אבא הכי אוקמינא ולאו הכי. שהסכים לו שאותו הפי' אינו נכון אלא שאמת הוא שאברהם חשבה לק"בה: ויחשב לו לא כתיב אלא ויחשבה. פי' מלת ויחשבה היא נקבה ובשלמא אי אמרינן דאברהם תקן מדת המ' ועשאה צדקה ניחא. אבל אם נאמר שהק"בה חשב על אברהם כאלו עשה מצוה ויחשב לו צדקה מבעי ליה:

לאו ההוא אורחא למנדע שמי פי' לא מאצטגנינות תהיה יודע שמי שאצטגנינות אין ממנה מבוא לידע שמותיו ית' ולכך אמ"ל כה יהיה זרעך שהיא כתרא עשיראה למנדע שמי שע"י המ' הנק' כה ישיג האדם שמותיו ית':

זרעך ממש פי' שיצחק תחלה היה אחוז במ' ואח"כ עלה לגבורה כמ"ש סוף פ' לך לך:

א"ר יצחק כה כתרא וכו' פי' בא לסייע ר' אבא:

בכל כמד"א כי כל וכו' פי' היא מ' הנק' בכל שהיא גי' ב"ן ועוד שיש בה ה' גבורות שהם גי' כ"ל וז"ש כי כל בשמים ובארץ שכל שהיא מ' שולטת בשמים ובארץ וז"ש וכתיב כה תברכו:

יברכך ה' מציון פי' שלעת"ל אנו מתברכים מיסוד ולא מהמ' לבד:

ברוך ה' מציון וכו' פי' במה נכרת ברכת ה' שהוא זעיר ע"י ציון שהוא יסוד וציון הנז' שוכן ירושלים שבע"הז והפ' מדבר לעת"ל:

במאי אוקמינא ביום כלת משה פי' וכי היא כלת משה כלת זעיר מבעי ליה שעמו נכנסה לחופה וא"כ משה אמאי אדכר הכא ותירץ שע"י משה נכנסה. ושיעור הכתוב מי עשאה כלה משה:

כלת של משה ודאי עכשו מפרש. פי' אחר שהמ' היא כלת משה ממש:

אזדעזע ההר פי' הר סיני שהיה סמוך אל משה כשדבר הק"בה עמו בסנה. באדם לא כתיב אלא בָאדם. פי' זעיר ושיעור הכתוב לקחת מתנות שהיא המ' שהיתה מחובר' באדם עם זעיר הנק' אדם וכדמפרש מתנת כתיב:

של נעלך דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען פי' כתיב במשה של נעליך לשון רבים לפי שפירש מאשתו לגמרי אבל ביהושע כתיב נעלך חסר לומר שלא פירש אלא בזמנין ידיען:

יומין דלעילא פי' י"ב בקר שהם נגד י"ב שבטים שבעו"הז. וי"ב בקר הנז' מתברכין באינון תריסר תחומין המפורשים שהם י"ב צירופי הוי"ה שבזעיר. אי נמי בתריסר תחומין הם י"ב גבולי אלכסון שמקבל זעיר מאריך כנודע. וי"ב בקר מתברכים מהם וז"ש וכל חד אתתקן. פי' כל א' היה מתתקן ע"י י"ב נשיאים שלמטה וזהו נשיא א' ליום וכו' כל אחד היה מתקן יום שכנגדו: