מקדש מלך על ספר הזהר ג:רנג

דרוחא אזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר פי' שמקלעים אותה בתוך כף הקלע כמ"ש הרוחות שהיו מתעברים בבני אדם להא"רי ז"ל ואמרו לו שהם מטולטלי' מגבעה אל הר. אבל הגלגול שמתגלגל בעו"הז לא חשיב ליה הזוהר שאדרבא זהו תיקונו:

אילנא דחב ביה אדם פי' מ'. יין לעילא. פי' בינה. שכר לשמאלא פי' גבורה. ה"ג ענבים דכניש כולהו לגבה. והיינו מ':

כולא בחד סטרא אתאחד פי' שכולם גבור': ואיתימא דשביק ממהימנותא כלום. פי' שלא תאמר כיון שאסרה תורה יין לנזיר ושכר וענבים שהם בינה וגבורה ומ' יעלה על דעתך שהכוונה היא שאינו רוצה בהם. לכך קאמר לאו הכי אלא הכוונה שאסרה תורה ג' אלו מפני שהוא רמז לא"א שכולו רחמים גמורים ולכך אסור לו ג' מינים אלו שהם מסטרא דשמאלא. בגין דכולהו סטרא דשמאלא ולא תליין שערא. פי' מפני שהשערות הם דין וג' אלו הם סטרא דשמאלא ולכך לא תליין שערא. אי הכי אמאי וכפר עליו. פי' כיון שהוא רומז לאריך דתלי שערא. אמאי צריך כפרה. הרי הוא במקום יותר עליון שהוא אריך. ותירץ בגין דהשתא קאתי לאתחברא בהדייהו דהיינו אחר שהתיר נזירותו ולכך צריך כפרה כדמפרשי