מקדש מלך על ספר הזהר ג:קסט

ואליו הוא נושא את נפשו דייקא פירוש אע"פ שהשכיר הוא עשיר כיון שהשכיר עצמו למלאכה זו הרי הוא בבל תלין וכו': אלא הא איקמוה פי' כמשז"ל בגמ' לא תלין וכו' בשכיר יום הכתוב מדבר שנתן לבעל הבית י"ב שעות אחרות כדי להמציא מעות ולכך אינו עובר עד שילין פעולת שכיר עד בקר. ופ' ולא תבא איירי בשכיר לילה ולכך אינו עובר עד שתבא עליו השמש. והא דאתמר לא תלין. פירוש כאלו אמר הכתוב לא תלין נפשך שאינה עולה בלילה בשביל פעולת שכיר. וכן פ' ולא תבא עליו השמש ר"ל לא תבא שמש שלך בשביל פעולת שכיר. נמצא שפסוקים אלו כולם לדרשא לכך לא קשו אהדדי: מאן דאזיל באורח מישור באורייתא. פי' שמה שלמד מן רבותיו הוא אמת. ומ"ש ומאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות היינו עיונו זך ונקי מסיק שמעתתא אליבא דהליכתא לכך יש לו חלק בבינה הנק' עלמא דאתי:

בנהרא דעלמא דאתי פי' ביסוד דאימא: ואתקבל ביה ואשתאיב בגוויה. פיי שעולה בסוד מ"ן ליסוד דאימא: ואתענג סחרניה דההוא נהרא אילנא עילאה. פי' שגורם ע"י תורתו שהזעיר שהוא אילנא עילאה קבל מוחין מאימא. ואדם שבעו"הז שגרם זה גם הוא יקח חלקו מהמוחין הנז' וז"ש ואתעטר ביה בההוא בר נש:

ומאן דלעי וכו' פי' שלמד מרבו דבר שאינו אמת לכך כולא דחיין לההיא מלה וז"ש מאן גרים ליה האי ההוא דסאטי ליה מאורח מישור דהיינו רבו ועיין בפרשת בראשית דף ד' מה שכתבתי לתרץ לשון זה דהכא עם לישנא דהתם: