מקדש מלך על ספר הזהר ב:צא
Mikdash Melekh on Zohar 2:91 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →צויתם כתיב יובן במ"ש הרב בס' ק"י כי שלמה רצה לתקן נוקבא דנוגה ולכך נשא נשים נכרית ולא הועיל כלום. ומר"עה רצה לתקן דכורא דנוגה ולכך גייר ערב רב ולא הועיל כלום וקליפת נוגה היא פרה אדומה וז"ש רז"ל פרה אדומה משה ושלמה לא יכלו לעמוד עליה עכ"ל. א"נ יובן במ"ש באוצ"ח כי ערב רב הם בצד ימין דפרצוף יעקב והם ניצוצות דיסוד אבא שהוא משה כי משה נשמתו מיסוד אבא ולכן השתדל משה לגיירם עכ"ל: חד מחמשה א' מישראל וד' מערב רב וכן א' מישראל מ"ט מע"ר:
אמאי סליק גרמוי פי' אמאי סליק גרמוי משה כי הוא לא נשבע לו וישראל שנשבעו לו הם שצריכים להטפל בו או בניו של יוסף. ותירץ בגין דהוה רישא לגלותא ולכך הוצרך משה להטפל בו בעצמו:
קב"ה עאל בגנתא דעדן פי' יעקב עאל לגנתא דעדן שהיא לאה:
לאשתעשעא עם צדיקייא פי' שעולים בסוד מ"ן א"נ קב"ה היא מ' שיורדות לבריאה הנקרא ג"ע להשתעשע בתורת הצדיקים כנודע:
היושבת בגנים דא כ"י נ"ב שכינה השרויה בג"ע עליון ותחתון ב' גנים וכתב הרב שהם בריאה ועשייה: זכאה חולקיה מאן דאשתתף בהדה ושיעור הכתוב כך היושבת בגנים שהיא מ' עם הצדיקים המשתתפים עמה ועוסקים בתורה בע"הז. חברים שהם הקב"ה שהוא זעיר והצדיקים שבג"ע מקשיבים לקולך דהיינו לקול השכינה ולקול כל צדיק וצדיק שבע"הז: א"נ יש לפ' מ"ש הזוהר הה"ד היושבת בגנים הם הצדיקים שבעו"הז שהם עוסקים בב' גנים תורה שבכתב ושבע"פ. חברים שהם הקב"ה וצדיקים שבג"ע ומ"ש אח"כ היושבת בגנים דא כ"י. הוא כמו דבר אחר ומפרש היושבת בגנים דא כ"י חברים קב"ה שהוא זעיר והצדיקים שב"גע מקשיבים וכו'. כנסת ישראל אתיא ומשתעשעא ביה בקב"ה ה"ס זווג יעקב ולאה בסוד ויהי בבקר והנה היא לאה וז"ש בסמוך וע"ד אילת השחר איקרי ועיין בפ' שמות דף י' שאמר אילת השחר היא לאה שנק' איילתא דשחרא:
אתחשך ואתקדר נהורא פי' כדי לכלול המ' שהיא דין עם בחינת היום שהוא זעיר:
אתחברת אתתא בבעלה פי' זווג יעקב ולאה.
כד בעי שמשא למיעל אתנהיר פי' בערב בשקיעת החמה מתנוצץ אור לכלול זעיר שהוא אור עם בחינת לילה שהיא מלכות וז"ש ואתא לילה ונטיל ליה ר"ל לילה שהוא מ' היא נוטלת אותו האור שהוא בחינת זעיר:
תרעין סתימין פי' ציון וירושלים דנוקבא:
שארי מלכא למיקם ה"ג ונ"ב פי' ויקץ כישן ה' בסוד הדורמיטא ומטרוניתא לזמרא רחל
ואקיש לתרעא דהיכלא נ"ב יסוד דלאה דא ניחא ליה לקב"ה מכולא נ"ב כתב הרב כי נחת רוח הוא לז"ון שאינם מזדווגים אבל יעקב ולאה עסוקים בזווג.