מקדש מלך על ספר הזהר ב:פז

אלישע זכה בהאי עלמא וכו' אין הכוונה על הנבואה שהרי כתב הרב בליקוטים דרוש הנבואה ששמואל ואחיה השילוני ואליהו הם גדולים מכל הנביאים ואפי' מאלישע שמשה הוא מפנים דפרקין עילאין דנ"ה דזעיר דאצילות ומשם היא נבואתו ואחריו שמואל מפנים דפרק עליון דנצח וכלול עמו הוד אבל העיקר הוא נצח ולכך מפני שכלול עמו הוד שקול כמשה ומפני שאינו הוד ממש כמשה. משה גדול בסוד ולא קם נביא וכו'. ואחריו אחיה מאחורים דפרקין עילאין דנ"ה דזעיר. ואחריו אליהו מאחורים דהוד לבד ואחריהם הם שאר נביאים. אלא הכוונה על מעשה ניסים שעשה יותר מכל הנביאים. וז"ש ועכ"ד לא בעא לאטרחא למארי ר"ל אע"פי שהי' גוזר והקב"ה מקיים לא בעא לאטרחא למארי' שיתן לו עושר ולא יצטרך לאתרים וז"ש מה כתיב ויהי היום וכו':

גדולה על כל שאר נשי עלמא נ"ב נ"ל לפי שהיתה גלגול חוה והוא נק' האדם הגדול והיא נק' אשה גדולה.

הכי הוה ובה ידעה נ"ב פי' הא והא איתיה.

נעשה נא עליית קיר וכו' ד' אלין למה אלא בגין דאינון תיקונא דכ"י והכי וכו' בס' ח"י דף מ' כתב הנה מבואר כי ד' תיקונים אלו הם בסוד הכלה ונבארם וכו'. ובדף מ"א הביא לשון תקון מ"ז ושבת צריך לתקנא ביה פתורא בד' רגלין וכו' ונר דליק לימינא וכו' וכתב כי כן היה מנהג הרב ז"ל לאכול בשולחן של ד' רגלים ארכו י"ב טפחים ורוחבו ו' וגבהו ט' כמש"ה אמתים ארכו וכו'. ויכוין עריכתה בצפון כמ"ש במאמר הנז' אבל לא יניחנה לשבת שם בצפון. שעתה אין לנו כח שתוכל לשבת שם בצפון בלתי פחד מהקליפות. רק לקחת השלחן מן הצפון ולהניחה אל תחת המנורה. ויכוין לכלול רחל ולאה שהיא מנרתא דסתימא בדרום וישיבתו תהיה אחוריו לצפון ופניו לדרום מול פני המנורה. וסוד י"ב ככרות וארבע קרנותיו מבוארים בס"הכ. לאו אינון כתיקון שמושא וכו'. פי' שתחלה כשבא מיד יושב על הכסא ואח"כ כשרוצה לאכול הוא שולחן ואח"כ בלילה היא מנורה להשתמש לאורה. ואח"כ כשישן היא מטה. ותירץ דחביבה עליה. ולפ"ז בכולם נקט קרא החביב:

בג"כ אצטריכנא לעיינא ביומא דא וכו' פי' כיון שעשתה לו עליית קיר להתבודד בה לבדו ימצא מקום לעיין יפה וכדמסיק: