מקדש מלך על ספר הזהר ב:סד

אשרי העם יודעי תרועה נ"ב סמיכות פסוק זה כאן יראה דרך דרש כי משה צפה שהשטן היה מקטרג על יציאת ישראל ממצרים וזה היה בר"ה ומסיבת זה לא היה משה רוצה ליכנס לפרעה ואמר השם למשה בא אל פרעה ואל תפחד מקטרוג השטן כי כפרך נתתי בר"ה ואיהו איוב כנז"ל ולכן אמר אשרי העם יודעי תרועה בר"ה ודרש ענין אחר שכן דרכם של רז"ל במדרש ובסוף המדרש הזה:

א"ל ר"ח אי הכי נ"ב פי' אי אמרת בשלמא זה המלאך לזכות רשע בא ניחא דצריך מלאך לסייעו ולהצדיקו ואי כדבריך דבצדיק קאמר א"כ מלאך למה לי והלא בצדיקים כתיב כי ה' יהיה בכסלך שמר וכו' ודרז"ל אפילו עושה מעשה כסלות. ואין לומר שהוצרך המלאך להודיע להקב"ה זה אינו דהא עיני ה' צופות בכל מקום הממנו יפלא כל דבר:

א"ל ר' יהודה כולא הכי הוא ודאי פי' האמת שהקב"ה יודע הכל:

ואצטריך מלאך דלהוי סניגורא עליה כי יש צדיק שמקטרג עליו השטן ונמסר בידו וז"ש אבל הא כתיב וכו' דהא רשו אתמסר לס"א וכו':

ולכל אלין ארחין טמירן קמי קב"ה ר"ל ואם תקשה אעיקרא דדינא פירכא כיון שהוא צדיק גמור למה ימסר ביד המקטרג לז"א.

ולכל אלין ארחין וכו' נ"ב ה"ס הגלגול כי איוב מגולגל היה עכ"ל וז"ל האר"י ז"ל וירא אליו יהו"ה באלוני ר"ת איו"ב ה' גאלוני ממרא ר"ת יב"ם וז"ש בר"מ איוב בן יבמה היה ולכך אמר ונחמתי על עפר ואפר לפי שאיוב הוא גלגול תרח וכיון שיצא ממנו אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר זהו נחמתו עכ"ל וטעם שרמז בפ' וירא ענין איוב לפי שביום ג' למילתו היה ואותו היום נתבשר ביצחק וקטרוג השטן היה מסיבת יצחק שנתחלף באיל ולכך רמז לו איוב שהוא ינתן ביד השטן תחת זרע אברהם: עלייהו דישראל אבל בפ' פנחס תירץ תירוץ אחר שתחלת הקטרוג שלהם הוא על ה' ר"ל דברים הנוגעים לכבודו ית' כגון מאן דלא חייש ליקרא דאורייתא וכו':

גם לאסגאה עלייהו נ"ב מלבד שהע' שרים הם מקטרגים הוא מתרבה עלייהו ומקטרג יותר מהם:

והרמ"ז ז"ל מ"ש בזה תמצאנו בסוף הפרשה מסודר בפני עצמו כדי ליתן ריוח בין זה לזה ולא יתבלבל הקורא להבדיל בין דברי הרח"ו ז"ל ובין דברי הרמ"ז: