מקדש מלך על ספר הזהר ב:שמ

ואלין בגילוי עריות כתב הרמ"ק ז"ל באשגרות לישנא נקט ליה דהא כתיב גן נעול ואחת היתה ופרסמה הכתוב א"נ י"ל דבגויה לא חטאו אבל שאר עריות חטאו בהם. וכמרז"ל בוכה למשפחותיו שהיה קשה להם לפרוש מהעריות עכ"ל. ובמסכת יומא פרק יו"הך תירץ הש"ס גן נעול היינו באשת איש ובוכה למשפחותיו בפנויה:

כדין אהדר ימא וערקו מיין מקמייהו דישראל דכתיב וישב הים פי' וישב הים היינו ששב לאחוריו וערק מפני ישראל ושיעור הכתוב למה וישב הים וערק ונקרע בשביל לאיתנו שהוא התנאי ובשביל אברהם הנק' איתן. ובזה תתורץ קושית המפרשים הראב"ח והר"ש יפה שהקשו למה לא כתב לאיתנו בקריעה אלא בוישב הים דהיינו ששב על המצריים ותירצו לפי דרכם ולדברי הזוהר הכא ל"ק מידי וה"ג כדין אתקרע ימא וע"ד קשה הוה קמיה קריעת ים סוף.

ומה דאתערו לפני נ"ב מלכות וזהו טעם שני למה קשים וכו'.

ולא מלפני נ"ב בינה

קמי דקב"ה פי' ה' הוא זעיר

לפני ה' היא מ' מלפני ה' היא הבינה ואע"פי דלעיל דף קס"ח כתב הזוהר מלפניו לא כתיב אלא לפניו היא אימא ומלפניו הוא אבא: אינה קושייא דהתם מדבר על הבינה כדכתיב סולו לרוכב בערבות שהיא הבינה ולכך מלפני' הוא אבא. אבל הכא מדבר במ"ש לפני ה' ולכך לפני היא מ' ומלפני היא בינה שהיא למעלה מזעיר.

נהר דלא פסקין נ"ב יסוד דזעיר ה"ג ומאינון עדונין עילאין תשתיצי:

נועם ה' תמן נ"ב כי החסדים שריין בפום אמה: ודא איהו מלפני ואע"ג דלעיל אמרנו מלפני היא בינה ועכשיו אנו אומרים על היסוד אינה קושיא שלכך הוסיף הזוהר ודא איהו דנטיל כל עדונין דעלמא דאתי וכו' דההוא נועם ה' תמן וכו' נמצא כאלו היא הבינה:

גפן פוריה דא שכינתא נ"ב גפן גי' חק"ל: