מקדש מלך על ספר הזהר ב:שט
Mikdash Melekh on Zohar 2:309 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →אפילו רגעא חדא לא יתיב בלא מזונא להבין טעם הדבר ולהבין ג"כ מ"ש בסמוך אינון תריסר נקדים מ"ש בליקוטים וז"ל סוד לחם הפנים י"ב חלות ותמיד היה חם הענין הוא כי יש זווג א"וא הנעשה ע"י מזלא דדיקנא דאריך ולחם גי' מזל"א ואמנם הוא בסוד ו' שהיא כפולה ו"ו והם י"ב חלות. והנה י"ב אלו נמשכו מסוד ג' שמות הוי"ה אשר במז"לא אשר בהם י"ב אותיות וג"פ הוי"ה הם בגי' לח"ם שעולה גי' מז"לא: ואמנם לפי שזווג או"א לא פסיק תדיר לכן היה המזל הזה שהוא הלחם שעל השולחן תמיד מעוררן אל הזווג העליון בלי הפסק ולכן היה חם וג"כ לכן היה תמיד על השלחן עכ"ל ובזה מובן לשון זה. ומ"ש
דאינון רזא דפנים פי' הם ג' הוי"ות אשר במזלא הנקרא פנים ומ"ש
לחם דא איהו פנימאה דכולא איהו ברזא עילאה פי' שה"ס מז"לא דאריך ומ"ש
ושרייא על ההוא פתורא פי' שנמשכת הארת המזלא עד המ' הנקרא שלחן ומ"ש חום הוה מתקרב הוא כמ"ש הטעם בשם הרב.
ולכבודי בראתיו דייקא פי' שידע סודות התורה. ומ"ש
בעמודין תקיפין פי' ו"ק דזעיר ומ"ש
כגוונא דכבוד עילאה פי' זעיר וטעם שנקרא זעיר כבוד לפי שמקבל מן ל"ב נתיבות דאבא שהם גי' כבו"ד. ה"ג בריאה לסטר שמאלא יצירה בימינא כמ"דא יוצר אור ובורא חושך עשייה באמצעית כמ"דא אני ה' עושה כל וכתיב עושה שלום ובורא רע וכתיב עושה שלום במרומיו וע"ד בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ע"כ וכן הוא בזוהר מוגה.
דכבוד עילאה דאית ביה אוף הכי בריאה פירוש שכתוב הרב שעיבור א' דזעיר נקרא עשייה והיניקה בחי' יצירה. והגדלות דמוחין דאימא נקרא בריאה וגדלות דאבא נקרא אצילות נמצא שבזעיר יש בו כללות אבי"ע עכ"ל ובזה מובן לשון זה וטעם שלא הזכיר הזוהר בחינת אצילות לפי שמוחין דאבא נעלמים בגו אימא דכתיב יוצר אור ובורא חשך טעם שהיצירה אמר בה אור ובריאה חושך כתב הרב בליקוטים וז"ל סוד יוצר אור ובורא חשך כי הבריאה להיותה סתומה נקרא חושך והיא גרועה מן היצירה המגולה הנקרא אור עכ"ל. א"נ לפי שהבריאה בחינת נוקבא והיצירה בחינת דכורא לכך אמר בבריאה חשך וביצירה אור ומ"ש לעיל בריאה שמאלא יצירה ימינא הוא מטעם זה. אדם לתתא אית ביה ג' אלין יובן במ"ש בליקוטים שהצדיקים בעו"הז יש בהם ג"כ עיבור ויניקה ומוחין דוגמת זעיר כי הולכים וגדלים ויש להם נפש מעיבור שהוא עשייה. ורוח מיצירה שהוא יניקה ונשמה מבריאה שהיא גדלות נמצא שהמלכות מקבלת מכבוד דלעילא שהוא זעיר מ"ד ומקבלת מאדם התחתון מ"ן.
מרזא דעלמא דאתי פירש שאבא נמשך לזעיר באמצעות הבינה וז"ש מרזא דעלמא דאתי: