מקדש מלך על ספר הזהר ב:רעז

דא איהו תכלת דציצית פי' מ' ולפי שיש במלכות הרבה בחינות לכך נקראת בשם נחשת ובשם תכלת ובשם תולעת שני כדלקמן כרסייא דיינין ביה דיני ממונות. פי' זעיר:

ואש מתלקחת פי' שיש בה גבורה. אבל ונוגה לו סביב שע"י החסדים הנקראים נוגה מתמתקים הגבורות:

וארגמן דא כנופייא דכליל כל גוונין נ"ב ת"ת:

ותולעת שני נ"ב מ'

אלא הא איהו גוון פי' מ':

שנים כד כלהו כלילן וכו' פי' כשנכללים בה כל הו"ק.

שני דנפיק מכרסייא עילאה פירוש שיצאה המ' מזעיר שהוא בניינו מהחסדים וז"ש מסטרא דימינא נמצא שתולעת היא מלכות אלא כשמקבלת מהו"ק כולם נקרא תולעת שנים. וכשמקבלת ע"י החסד נקר' שני ומ"ש שנים כד כלהו כלילן וכו' אינו ר"ל תולעת שנים. שאין בשום פסוק תולעת שנים. אלא קאי על פסוק כי כל ביתה לבוש שנים. תולעת שני תרין גוונין זה כמו ד"א ומפרש תולעת הוא חסד כי תולע גימטריא אבגי"תץ שהוא חסד. שני הוא גבורה:

ושש פי' יסוד שכולל ו"ק:

ובאלין תרין כלילן תרין אחרנין פי' בח"ג נכללים נ"ה וקאי על תולעת שני שהם ח"ג.

ועזים גבורן תתאין וכו' כתב הרב בס' ק"י כי עזים הם זו"ן דנוגה דבי"ע כנזכר בפ' תרומה דף קמ"ז ע"ב ולפי שזו"ן דנוגה דב"יע נקרא עזים לכך בניהם שירדו לעו"הז נקראים עזא ועזאל לשון עזים עכ"ל וז"ש גבורן תתאין דלבר לחפייא על פנימאי:

דהא מסטרא דדהבא קא אתיין פי' שהם יונקים מסוגי הגבורות כנודע:

ועורות אלים מאדמים משיכו דתרין סטרין וכו' כתב הרב בק"י עורות אלים מאדמים הם תרין מיחין דחכמה דנוגה ותרין מוחין דבינה דנוגה והם עורות אל זו"ן דנוגה דאצילות שהם שומרים אותם כי בכל קליפה מד' קליפות יש בה עון משחית אף וחימה שהם חו"ב וז"ון כמ"ש והוא רחום יכפר עון וכו' עכ"ל ור"ל שגם בחכמה דנוגה יש בה ד' וכן ג"כ בבינה וכו'. וז"ש משיכו דתרין סיטרין דימינא ושמאלא כי עורות אלים מאדמים הם חו"ב דחכמה דנוגה ונודע שחכמה היא ימינא ובינה שמאלא. ועורות תחשים כתב הרב שם הם זו"ן דנוגה דאצילות. אצטבע בהא גוון יובן בהקדים מ"ש הרב בק"י וז"ל דע כי ג' קליפות רוח ענן ואש מתלקחת הם ג' עורות מילה ופריעה ואטיפו דדמא ובתוכן הבשר עטרת הגיד והוא החשמ"ל ונקרא בשר כי אלהים דיו"דין גי' ש' ובריבוע ר' ושני כוללים הרי בשר וזה החשמ"ל הוא חיות אש כי הוא אלהים ע"ה ועל זה החשמ"ל סובב הנוגה קליפה ד' והוא העור הדק שעל עטרת הגיד. וכשהמ' רוצה לזין החיצונים מפרנסתם ע"י קליפת נוגה וז"ש בזוהר דאצטבע בההוא גוון למיזן לון ונ"ון דנחשת היא המ' שבתוך הקליפות. ח"ש דנחשת הוא זכר דנוגה ת' היא נוקבא דנוגה וז"ס עורות תחשים שהם זו"ן דנוגה דאצילות תחש עם הנו"ן הרי נחשת עכ"ל. ובזה תבין לשון זה.

אתמשך עלייהו רוחא חדא פי' בחי' אחד מן המ' המחייה אותם. ומ"ש

וכד האי מזבח אסתלק בסליקו אוירא פי' כשמתעלית למעלה ואינה מתלבשת בתוך הנוגה. אזי נשאר הנוגה בלא נ' דנחשת שהיא המ'. ומ"ש

ואשתאר רוחא דאלין טורי נחושת פי' אע"פי שהמ' שהיא הנו"ן אינה מתלבשת בתוך הנוגה עכ"ז אותה בחי' המחייה אותם נשארה בתוכם וז"ש ואשתאר וכו':

ואת תחש פי' שאותו עם נמשך מנוגה:

משיכו דמשח רבות נ"ב שמן למאור:

יסודי דמקדשא נ"ב שנים עשר מלאכים נושאי הכסא: