מקדש מלך על ספר הזהר ב:כז

ואכל בשרא והנמשל שאלמלא המצרי שע"י ברח משה למדין לא היו הם ניצולים ולכך אמרו איש מצרי וי"מ שצפורה ברחה אצל משה מהרועים והוא הצילה ונשאה:

דא כנסת ישראל ישראל שלמטה בגלות:

בנות ירושלים נ"ב הם בסוד עולימתאן דירושלים דלעילא ופי' בנות ירושלים ישראל אומרים להיכלות המ' שחורה אני ונאוה:

הא דאמר ר"ש כל כסופא וכו' רבי אבא שסדר הזוהר כתב כן שר"ש הוא שאמר ברח דודי דר"ש עצמו לא שייך לומר הא דאר"ש וכו':

אי עילאין וכו' הרמ"ז כתב וז"ל מכאן מוכיח מהרי"ץ ז"ל שאותו קול ששמע ר"ח היה של השכינה שהיתה אומרת להק"בה ברח דודי וכן מוכח נמי ממ"ש הא דאר"ש תאותם וכו' שבודאי אינם דברי ר"ש ומ"ש תחלה שמע דהוה אמר היינו לפי מאי דהוה ס"ד מעיקרא שישמע דבר מפי רש"בי. ועוד אני אומר שאפשר שהיה איזה רוח קדוש שמתהוה מקולו של רש"בי כדאיתא בשער הנבוא' ולכן חשב ר"ח שהיה רשב"י עכ"ל הרמ"ז כמו הצבי כתב הרב שהכוונה היא על סוד הוי"ה באחוריים שבכל פעם אנו חוזרים לראש כמו הצבי שמחזיר ראשו למקום שהניח והכוונה כשהאור רוצה להסתלק אנו אוחזים בו:

אי אנא קלינא כחולא לא קלינא פירוש אפי' אם אני נשרף כחול שהוא עוף אחד שיוצאה אש מקנו ושורפתו אפ"ה איני מרגיש בזה וכאילו לא קלינא ולפ"ז מלת קלינא כמו אשר קלם מלך בבל. אי נמי יש לפ' מלת קלינא כמו קלני מראשי ור"ל אפי' מצטער על ר"ח שהוא בחוץ אפ"ה כחולת אהבה שהיא השכינה לא קלינא שהיא מצטערת יותר ממני כן פי' מורינו:

עד לא סמכין נ"ב באידר' נסמכו הסמכין עכ"ל ור"ל שבעץ חיים כתב מ"ש ר"ש עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא ר"ל שתחלה היו החברים עוסקים בעולם התהו שהיו הספירות זע"גז בסוד רשות הרבים ובאידרא גילה להם הרש"בי עולם התיקון שיש הרבה סמכין קו ימין וקו שמאל וקו אמצעי ולכך אמרה בת קול לר' אלעזר כיון שעדין לא נתקנו הסמכין אין ראוי לר"ח ליכנס:

ותרעין וכו' נ"ב באידרא נפתחו נש"ב:

ה"ג ומזוטרי וכו' ונ"ב ור"ל שעדין קטן הוא בשנים ואינו ראוי:

חמא עינא מה דלא חמינא פי' שעין של ר"ח השיגה לראות מראות אלהים עתה מה שלא ראה מקודם ולא רצה לכנות הדברעל עצמו לומר חמו עינאי וכו':

איזדקף דלא חשיבנא פי' שנתעלה במעלה רמה מה שלא חישב מעולם ומפני ענוה שבו לא רצה לכנות הדבר על עצמו:

באשא דדהבא נ"ב בינה אש הגדולה והיינו רבי שמעון בן יוחאי שנשמתו מסוד הבינה בסוד משה: