מקדש מלך על ספר הזהר ב:רסז

וע"ד איהו אחד בחילופי אתוון כי אל"ף מתחלפת בו' באותיות אהוי. ח' מתחלפת בע' באותיות אחה"ע: ה"ג ויתעבר מעלמא:

באתגלי' בהדיא פי' שכתב הרב ז"ל במלת מלכותו שמביאי' לה עשרה אהי"ה בחשאי כמנין צי"קי קדרה אבל כשתהיה בסוד אחד מביאים לה עשרה אהי"ה ולא בלחישו אלא בהדיא. ועד איהו אחד בחילוף. והכי מכריזין דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא וכו' כד"א צאנה וראנה בנות ציון וכו' איתא בס"עה דף ל"ד ע"א וז"ל להבין אומרו בנות ציון ולא בנות ירושלים כמ"שה תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים. ויובן במה שידוע שכל מלאך וכל בריה מצבא השמים אי אפשר לילך ולעלות חוץ מגבולו המוגבל לו. וידוע כי כח המגביל גבולים לכל אחד ואחד הוא כח הדין היוצא מבולינא דקרדינותא כי מחמת גדר הדין שנגבל כל אחד ואחד אינו יכול לצאת חוץ מגדרו פן ישרפנו אש הדין המגביל אותו ולכן נאמר שרפים עומדים ממעל לו כי כל הקרב לצאת חוץ מגבולו ליהנות מזיו המרכבה. הם שורפים אותו. וזה מלא בזוהר ובדברי המקובלים. ועוד תבין כי ע"י הגבורה המגביל את כל אחד ואחד אינו רואה בספירות עליונות אלא כפי ההגבלה והצמצום מהגבורה המקפת עליו כי הדין סותם הראיה בסוד ויהי כי זקן יצחק ותכהן עיניו מראות. משא"כ כשהחסד מתפשט מחכמה עלאה אז ממתיק את הגבולים אשר גבלו ראשונים ועולים ויוצאים כל אחד מגבולו במעלה גדולה ורואה מראות אלהים בהארה נפלאה כמו עליית העולמות בשבת שאז מתגלות חכמה עילאה דשבת איקרי קודש ומכח זה עולים כל העולמות חוץ מגבולם. הרי נתבארו שני מלות צאנה וראנה. כי החסד והשמח' שיש למעלה כשהמלך חפץ ביקרו להראות כתר ישועה שלו כמבואר בזוהר תרומה והכי מכריזין וכו' פ קי למחמי ביקרא דמלכא כדין ס"א לא ניחא ליה למחמי ואתפרש עכ"ל. והוא כי מכח הרשות שיוצא ע"י הכרוז שיבואו לראות ביקרא דמלכא: זו ההכרזה נותנת כח וקיום להעלות העולמות כמ"ש בפירושי זוהר בראשית ולכן אומר בנות ציון. כי ידוע בכוונת ר"ה כי ציון הוא כלי אמצע י' דיסוד דמלכות והוא רחמים כי היסוד הואפנימיות משא"כ ירושלים שהוא כלי החיצונית דיסוד סוד מקום הפתוח שסודו מבואר בדרוש מוחין דקטנות. ולכן נשאר פתוח מפני האחיזה שיש לחיצונים בכלי החיצון. ולזה בקריאת הכרוז אשר יוצא אל בנות ציון בזה פורש הס"א כי לא יחפוץ כסיל בתבונ'. וכאשר אומרים בנות ציון הוא מיחד לכל הקדושה שיש בעולמות דמלכות שכולם נקראים בכותיה מפני שיוצאים מיסודה משא"כ הס"א שאינו יוצא מיסוד שלה רק נתהווה מסיגי המלכים ומן הפסולת ולכן אסרתס הס"א ולא עביד פירין. כי אין לו חלק בקדושה ומכ"ש ביסודה שהוא ציון שבה. שבזה הקדושה מצויינת מה"סא שאין לו יסוד. ונמצא בכח ההכרזה שאומר בנות ציון ממילא פורש הס"א בסוד ותגזר אומר ויקם לך כמ"ש בל"קת בפ' בראשית בסוד חטא אד"הר. והכרוז יוצא לראות במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו עכ"ל:

חדווא דימינא נ"ב סוד חיבוק הכי גרסינן בגין דלא ישתכח ברגלו צעדהא רמז דסטרא בישא: