מקדש מלך על ספר הזהר ב:רמט

באתר דא לא אמר משה מידי סדר הפסוקים כך הוא בפ' משפטים כתיב הנה אנכי שולח מלאך וכו' כי ילך מלאכי וכו': ושתק משה לא אמר כלום. ובפ' כי תשא כתיב פני ילכו והניחותי לך ושלחתי לפניך מלאך ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וכו' וז"ש ר"ש באתר דא לא אמר משה מידי. לפי שמלאך הנז' בפרשת משפטים היא השכינה וכדמסיק אשר אדבר דייקא לכך לא אמר משה מידי. אבל בפ' כי תשא שא"ל פני ילכו שהם פני השכינה ילכו ולא יהיו מנהיגים אתכם אבל והניחותי לך ע"י המלאך והיינו ושלחתי לפניך מלאך אז אמר משה אם אין פניך הולכים עמנו וכו':

ואית דמתני איפכא פי' מלאך דפ' משפטים הוא מלאך ממש ועליו שם אמר משה אם אין פניך הולכים ואע"פ שהוא בפ' כי תשא אין מוקדם ומאוחר בתורה. אבל בפרשת כי תשא א"ל פני ילכו עמכם והניחותי לך ואז לא אמר משה כלום:

ולאו הכי פירשוה קדמאי פירוש שהקדמאי הם כסברת ר"ש:

ה"ג בזמנא דאמר ושלחתי לפניך מלאך סתם ולא פירוש מלה ור"ל בפרשת כי תשא שאומר מלאך סתם ולא פריש שמלאך זה היא השכינה. שם אתיב משה ואמר אם אין פניך הולכים. אבל הכא בפ' משפטים אע"פ שאמר מלאך חזר ופירש שהיא השכינה כמ"ש ועשית כל אשר אדבר וכמ"ש ואיבתי את אויביך דקאי על השכינ'. ותרין אינון חדא לימינא וחדא לשמאלא. ז"ל הרב בס' ק"י שנים אנשים מרגלים הם חו"ב דזעיר דנוגה דאצילות. וגדי היונק מחלב אמו הוא בינה דזעיר דנוגה דאצילות. ובזה מובן לשון זה ונשים משלו בו ז"ל הרב שם שתים נשים זונות הם ב' מוחין דבי"ע דנוגה בין דדכורא בין דנוקבא או בשעתא חדא אע"פ שהם ב' סעודות. או בסעודתא חדא אע"פ שהם שתי שעות:

ומכאן ראיה לרמ"א שאמר והמנהג להמתין אחר אכילת בשר שעה א' ואוכלין אח"כ גבינה מיהו צריכים לברך ג"כ ברכת המזון אחר הבשר דאז הוי כסעודה אחרת וזה כמ"ש כאן דאם היו שני סעודות ושני שעות אין לחוש. ולדעת ש"ע דס"ל דבעינן שש שעות אחר אכילת בשר. צ"ל דמ"ש בשעתא חדא או בסעודתא חדא היינו לגבי מ"ש מ' יומין אתחזי גדיא מקלסא בקלפוי. ובאמת כל הענינים אלו שהזכיר הזוהר אינם אלא בשעה א' אע"פ שהם ב' סעודות או בסעודה אחת אע"פ שהם ב' שעות אבל אם היו ב' סעודות וב' שעות אין לו עונש זה אבל סובר הש"ע איסורא מיהא איכא: