מקדש מלך על ספר הזהר ב:ריג

דיהבין גט זמן לאתתיה בפ' במה בהמה יוצאה בדף נ"ו אמרו כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו. ופירש רש"י ז"ל גט כריתות על תנאי שאם ימות תהיה מגורשת מעכשיו עכ"ל וכתבו התוספות וצ"ל לפירושו שאף על גב שאוריה בא מן המלחמה. התנאי היה אם לא ישוב בסוף המלחמה שיהיה גט אך קשה דתנן מה היא באותם הימים ר' יהודה אומר הרי היא כאשת איש גמורה. ונראה לר"ת שהיה מגרשה לגמרי בלי שום תנאי ולפ"ז הפי' של הסבא כאן הוא פי' ג' שהיו כותבי' גט על זמן ולאחר עבור הזמן היא מגורשת ומעשה בת שבע היה אחר עבור הזמן. ואפשר להסכים ולכלול פירש זה בכוונת רש"י ור"ל שאם ימות או יתעכב ולא יחזור לזמן שקבעו תהיה מגורשת. והגם שהוא גט זמן הנה בסופו נעשה גט כריתות ובזה ג"כ יסכים פי' הסבא עם מ"ש בזוהר בראשית בדף ח' וז"ל ותו בהיתרא הוה כל מה דהוה דהא כל אינון דעאלו לקרבא לא עאל חד מנייהו עד דאפקר בגט לאנתתי' וכו' עד יתיר מתלת ירחי אוריך. ולא קשה אהדדי דהאי דאמר עד דאפטר בגט ר"ל כשיעבור הזמן שקבעו נפטרה בגט ולא חש לפ' שתחלתו היה לזמן מה כי אין נפקותא מזה לענינינו כי באיזה אופן שהיה בזמן המעשה היתה מגורשת גמורה כי אוריך ג' ירחי והזמן שקבעו חלף הלך לו ודייקא בהיתרא הוה מה דהוה. ובזה סרו קושיות התוס' מעל רש"י ז"ל כי במקום שהגיהו בדברי רש"י וכתבו וצ"ל לפירושו וכו' התנאי היה שאם לא ישוב בסוף המלחמה שיהיה גט. הו"לל שאם לא ישוב לזמן פלוני שיהיה גט. ואף שחזר אח"כ אוריה כיון שלא חזר בתוך הזמן שקבעו הי' גט כריתות עתה ומגורשת לגמרי. גם בזה יבוא הכל על נכון מ"ש דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך כי איתא בזוהר בראשית בדף ח' אוריהו שמי חתים בהדיה דלא שמש בה לעלמין. ובודאי כשמצאה דוד בתולה הגידה לו הענין שאוריה סריס חמה נכן א"ל רד לביתך כי ידע נאמנה שלא יגע בה. אלא לחפות על עצמו משום חילול ה' דלאו כולי עלמא דינא גמירי וידעי שקבלה גט זמן ועבר הזמן. וזה הסבא קדיש' שפתיו ברור מנלו באמרו ולבתר דעבר זמן ופטורה לכלא נטל לה דוד ובהתירא עבד כל מה דעבד ושפתים ישק כי לכן לא נאסרה עליו בדין וכו' ואדרבה נתבשר על שלמה הנולד ממנה שיהיה ה' לו לאב: