מקדש מלך על ספר הזהר ב:קע

ביתא קדישא וכו' פי' מלכות שאבא יסד ברתא.

במאי אוקימנא הני קראי: פי' פעם מקדים שמים ופעם מקדים ארץ ותירץ הא תנינן וכו' שנטה הקב"ה שהיא הבינה קו ימינו שהם ה' חסדים וברא זעיר. ונטה קו שמאלו שהם ה' גבורות וברא מ' נמצא דכחדא אתבריאו. בקדמיתא את השמים זה כמו ד"א ויובן במ"ש הרב שכשהיו זו"ן בתוך אבא היה הזעיר יונק מו' ראשונות דאבא. והמ' מד' תחתונות בסוד ו"ד דיו"ד וכשניתנו לבינה התחתון יוצא ראשון לכך מ' היתה יונקת מד' ראשונות דאימא והזעיר מו' תחתונות בסוד ד"ו ד' על ו' וז"ס אשת חיל עטרת בעלה בעלמא דאתי וז"ש לעתיד לבוא שהיא בינה צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם עכ"ל הרב. וז"ש הזוהר בקדמיתא דהיינו בהיותם באבא את השמים ואת הארץ קודמים ולבתר בהיותם באמא ארץ ושמים. א"נ יובן כמ"ש הרב בכוונת ברכת אבות שתחלה אנו מתקנים זעיר ואח"כ המ' ובמלת מלך עוזר אנו מתקנים המ' תחלה ואח"כ זעיר. ובספר אור יש' כתב בשם האר"י ז"ל כתוב אחד אומר את השמים ואת הארץ וכתיב ארץ ושמים. אלא בעולם הבריאה שמים קדמו כי באותו עולם גוברת הקדושה והרוחניות. ובעולם העשייה הארץ קדמה כי שם גובר היותר חומרי כי כל כוונת עולם העשייה היה להגשים הדברים. וז"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בעולם הבריאה היה וכן בראשית ברא אלהים את השמים ואת. וכו' אבל ביום עשות דהיינו עשייה היה ארץ תחלה ואח"כ שמים עכ"ל האר"י ז"ל ובזה מובן לשון זה.

אתי חד נהרא קדישא משחא וכו' פירוש שיסוד עולה בסוד הדעת ומושיך הטיפה מן המוח שהם מוחין דאבא ואמא הנקרא שמן שגם אימא נקרא שמן על שם אבא כנודע: