מקדש מלך על ספר הזהר ב:י

דאשתדל באורייתא נ"ב ת"ת:

עובדין טבין נ"ב במלכות ששם המעשה עלמא שלימא נ"ב ת"ת וטעם שנקרא זעיר עלמא שלימא לפי שהמלכות כלולה עמו כי מילוי מ"ה גי' י"ט כמנין חו"ה שהיא מ'. א"נ לפי שדעת זעיר שלימא מחו"ג משא"כ המ' שאין לה אלא גבורות לבד: והתנן וכו' דקס"ד מ"ש ולא עביד עובדין טבין היינו שלא עשה תרי"ג מצות שלימים הגם שעשה מקצת מהם לא ירית האי ולא האי לכך הקשה והתנן ומתרץ ר"י לא תנן אלא מאן דלית ליה עובדין טבין כלל:

קרא קב"ה פי' זעיר:

לפמליא דיליה פי' מ' וחיילותיה:

כולכון חותו למצרים פי' אתם הקדימו תחלה לרדת למצרים ואח"כ אני ארד ואתחבר עמכם ולכך אמרה שכינתא אית צבאות בלא מלכא דהיינו איך אפשר לירד אנו תחלה והזעיר שהוא המלך אחרינו:

מאתרא דעדן פי' אבא לפי שזו"ן שרשם מאבא ולכך אמר זעיר למלכות שאנחנו מניחים הארות אבא ויורדים עם ישראל בגלות:

בי מקדשא דלעילא נ"ב בינה:

והלא ללבנון עולה נ"ב פי' שהרי משמע שמדבר ת"ת למ' בעת פיוסה לזווג ואז היא למטה וא"כ ללבנון מבעי ליה שאז עולים לאבא הנקרא לבנון:

אלא אמר ר' אבא בשעתא וכו' נ"ב ופי' מלבנון שאני יורד מלבנון צריך שתהיה אתי ללוותך:

רבי יצחק אמר אתי מלבנון כלה דא הוא שכינתא ופי' מלבנון הוא אבא כסברת רבי יהודה דלעיל ולא פליג עמיה אלא בתשורי מראש אמנה שרבי יהודה מפ' מרישא דבני מהימנותא ור"י מפרש שהמ' תשורי מהבינה שהוא מקדשא דלעילא מן המקדש שלמטה ע"י הקרבן. וכן במראש שניר וחרמון שר"י מפרשו על הר סיני ור' יצחק מפרשו על כל בית המדרש שיוצאה ממנו תורה לעולם. ואע"פ שאמר הזוהר ואמר רבי יהודה וכו'. רבי יצחק מביא ראיה מדברי ר' יהודה שאמר מעולם לא זזה שכינתא וכו' כדי לפרש תשורי מראש אמנה ולעולם ר' יהודה בפ' תשורי פליג עליה אע"פ שאמר מעולם לא זזה שכינתא וכו'.

בי מקדשא דלעילא פי' בינה:

בי מקדשא דלתתא פי' בהמ"ק שבנה שלמה. שהמלכות מקבלת תשורה מהבינה ומהקרבנות וממעשה התחתונים שעושים בב"ה שלמטה. רבי יודן אמר פליג על רבי יהודה ור"י בפי' ממעונות אריות דלדידהו הם אומות העולם שהם אריות ונמרים. ולרבי יודן הם הת"ח העוסקים במעונות המדרשות וכו' ולדידיה קאי על תשורי שר"ל תשורי מראש אמנה ותשורי ממעונות אריות דהיינו מתורת ת"ח ולדידיה נמי מפרש מראש שניר הוא הר סיני וחרמון הוא הר סיני שתשורי ממנו. ומ"ט ע' פי' קושיא אחריתי הוא.

א"ל לקביל ע' אומין פי' ובזה מתורצת קושיא בתרייתא ומ"ש ותו א"ל הוא כדי לתרץ קושיא קמייתא:

קלדיטין דנהרין נ"ב מפתחות ור"ל י"ב גבולי אלכסון דזעיר שנקרא מפתחא כמש"ל:

ענפין יתבין במטוליהון נ"ב הם י"ב שרים שבהיכל הרצון. ור"ל שי"ב שרים הם יונקים מי"ב גבולי אלכסון והי"ב שרים ממונים על ע' שרים דע' אומות:

גליפין קטורין נ"ב י"ב גבולי אלכסון והם הקלדיטים הנז' לעיל:

למתקלן לד' רוחי עלמא נ"ב ג' פונים ימה וג' פונים צפונה וכו' עכ"ל וא"כ צ"ל מ"ש דאסתחרן קאי על הי"ב שרים לא על י"ב גבולי אלכסון:

למספר בני ישראל נ"ב י"ב והיינו טעמא די"ב שרים ממונים על ע' דע' אומות: דאינון קיימין בגין ישראל מדכתיב כארבע ולא בד' לומר כשם שא"א לעולם להתקיים בלא ד' רוחות וכמ"ש במס' תענית דף ג':

זורעי על כל מים נ"ב טעם פתיחה זו משום דק"ל ויקם מלך חדש על מצרים ולא על ישראל ותירץ שאין ישראל תחת ממשלת שור וחמור של הקליפות: