מקדש מלך על ספר הזהר א:עב

זיהרא עילאה דהוה חפי עליהון כתב הרב בקהלת יעקב וז"ל דע כי אדה"ר היו לו נר"ן דאצילו' ולבוש הנשמה מחשמל דבריאה: ולבוש הרוח מחשמל דיצירה ולבוש הנפש מחשמל דעשייה וכשחטא נסתלקו ממנו רוח ונשמה שהם זיהרא עילאה. והלבושים לקחתם קליפת נוגה. והנפש שנשארה בו ערומה חזר הקב"ה ועשה לה לבוש אחר מנוגה והוא כתנות עור עכ"ל. וז"ש דאבדו זיהרא עילאה וכו' ואשתארו ערומים מניה. שהם ג' חשמלים שנסתלקו ממנה ונפלו בנוגה. ואלביש לון לבושא דמשכא הה"ד כתנות עור שהם מנוגה. ואעפ"י שהרב ז"ל קרא לנשמה ורוח זיהרא עילאה. הכא שאמר אבדו זיהרא עילאה דהוה חפי עלייהו משמע דעל הלבושים מדבר וקרי להו זיהרא עילאה בהשאלה לפי שהם אור גדול. אי נמי קאי אריח ונשמה הנק' זיהרא עילאה בעצם שהיו מלבישים עליהם בהארותיהם ואח"כ נסתלקו:

כתנות אור דהוו משתמשין וכו' פירוש אדם וחוה היו משתמשים בכח אותם הלבושים בעילאי דלעילא שהם הפרצופים העליונים וכמ"ש בזוהר לקמן דף כ"ב וז"ל ועד לא חטאו הוו שמעין קלא מלעילא והוו ידעי חכמתא עילאה וקיימי בקיומא דזיהרא עילאה וכו':

צולמין דההוא אילנא פירוש ע' שרים שיניקתם מהמ': תרין אתו עלה דחוה פירוש ס"מ ואדם שלדעת רז"ל בגמרא קין והבל קודם החטא נולדו כמו שסידרו השעות של יום ו' שבו נוצר אדם מה נעשה בכל שעה ושעה. אבל רשב"י ס"ל שאחר שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא אח"כ נולד קין ולזה הסכים האר"י ז"ל:

ואולידת תרין קין והבל דא נפק לזיניה קין רובו מטיפת הנחש שהיא זוהמא והבל רובו מטיפת אדם:

חמר טב בחמר ביש טיפת אדם נתערבה עם טיפת הנחש ביש אי נמי כמ"ש הרב בספר הדרושים שקין כולו גבורו' והבל יש בו חסדים ויש בו גבורות ושת כולו חסדים ולכן קין שלטו בו הקליפות וכל אינון חצופין ממנו היו. אבל הבל חמר טב בחמר ביש שהם חסדים וגבורות מעורבים ושת כולו חסדים וז"ש ולא אתתקן בהדיה עד דאתא שת:

אהא סתיר מבניינא דילי גרסינן ולפ"ז פירוש ומפניך אסתר ר"ל מפני פנים של זעם מאינון פנים דילך אהא נסתר וכו' פי' מפניך הטובות אהא נסתר דלא ישגחון בי שאין הקב"ה משגיח עליו לטובה ואז כל מוצאו יהרגהו כמו שנקוב והסתרתי פני מהם והיה לאכול וע"ד כל מוצאי יהרגני:

אות חד נכתב בצדו היא אות ט' בשדה דא אתתא פי' היא התאומה שעליה נחלקו. מסטרא דא ירית לקטלא פי' מכח הטיפה של ס"מ שהיתה בקין לכן הרג להבל כדמפרש ואזיל: