מקדש מלך על ספר הזהר א:סו

ארץ דלתתא פירוש בי"ע דא צדק גרסינן. קוטרי דאתוון כ"ב קטירין וכו' פירוש צירופים של כ"ב אלפ"א בית"ות כנודע שע"י כ"ב אלפ"א ביתו"ת נצטיירו כל העולמו'. תרין אתוון פי' א"ב. דא סליק ודא נחית. פי' א' רומז לאבא שהוא דכורא ונק' סליק. ב' רומזת לאימא שהיא נוקבא ונקראת נחית:

ודסליק נחית ודנחית סליק פי' כתב הרב בס' הכוונו' כי המוחין דאו"א נתערבו וזה סדרם חכמה דאבא במקומה וחכמה דאימא נעשית בינה דאבא וכן חסדים דאבא במקומם. וחסדים דאימא נעשו גבורו' דאבא כדי שיהיה אבא כולו חכמות וחסדים: ובאימא בינה דאימא במקומה. ובינה דאבא נעשית חכמה דאימא. וכן גבורו' דאימא במקומם וגבורו' דאבא נעשו חסדים דאימא כדי שתהיה אימא בינות וגבורו' עכ"ל האר"י ז"ל. ובזה יובן מ"ש ודסליק נחית הם מוחין דאבא שהלכו לאימא. שהיא התחתונה מאבא. ודנחית סליק הם מוחין דאימא שעלו לאבא. וסי' אך בך אל פי' או"א רמוזים בשתי תיבו' אך בך. אי נמי תרין אתוון הם ב' אותיו' י"ה שהם רומזים לאו"א ומ"ש דא סליק ודא נחית הם או"א אבא סליק ואימא נחית. והכל כמו שפירשנו. וסי' אך בך אל פי' אך היא אימא שנק' אהי"ה גי' אך. בך הוא אבא והוא נקרא ג"כ אל לפי שכ"ב אתוון שרשם באבא ונתנם באימא וזהו ב"ך כ"ב אתוון. וגם שרש החסדים הוא באבא והחסדים כקראים אל בסוד חסד אל כל היום:

טיפסא דשיקלא פי' ת"ת שהוא האמצעי ומאזנים ביה קיימין פי' נ"ה נקראים מאזנים כמ"ש מאזני צדק. פי' נ"ה הם בתוך המ' ומהם בניינה כנודע. וכמ"ש בתפילת אליהו מאזני צדק תרי סמכי קשוט. והרמ"ז כ' וז"ל אך בך אל פסוק זה הוא בישעיה מ"ה. והנה בספר יצירה יש אלפ"א בית"ות והאמצעי שבהם הוא אל בך ג"י ד"ט ה"ח ו"ז וז"ש דא סליק הם אותיו' שבראש כל תיבה שעולים בסך ואותיו' שבסוף הולכים ומתמעטים. דסליק נחית וכו' פי' שהגדול יורד והקטן עולה ונלע"ד שאל בך זה הוא בת"ת שהוא באמצע וכמ"ש טיפסא דשיקלא וכו' ודוק שבכל כ"ב א"ב שבס"י הנז' שזה הוא האמצעי שבהם. לא תמצא בשום אחת מהם שאם תחליף אותיו' הוי"ה באותיות אחרות שיעלו גי' הוי"ה אלא בא"ב זה שהוא אל בך ג"י ד"ט ה"ח ו"ז וכו' שאם תראה חילוף הוי"ה בו הוא גח"זח שעולים גי' כ"ו. וגם ג"י ד"ט הוא כ"ו וכן ה"ח ו"ז הוא כ"ו. ולא תמצא שני סגולות אלו מקבילות לשם הוי"ה אלא באל"ף בי"ת זה. וכוונת ר"י לפרש שכחו הוא ת"ת זעיר שמשם יצאה רחל שכן גילוי הארץ היה ביום השלישי שהוא ת"ת דזעיר ועוד ר"ת אל"ף בי"ת זה עד וא"ו שהוא ת"ת עולה אהי"ה. וסופי תיבו' עולים ד' אהי"ה שכנגד ד' מילויים דהוי"ה והוא בסוד יסוד אימא שמסתיים שם בת"ת זעיר. ואהי"ה מתחלף בשם בוכ"ו ששם זה הוא עיקר בניינה. ואח"כ אומר מכין תבל בחכמתו דתמן סוד אבא יסד ברתא עכ"ל הרמ"ז ז"ל:

שמים דלתתא פי' זעיר אנפין דבי"ע: בדבר שמים דלעילא פי' בהארת ז"א דאצילו'. כולהו תתאי קיימין ברוח דאיהו דבר פי' שכל הצבאות של מעלה שהם המלאכים נעשו מנשיקין דז"א היוצאים מפיו אל המ' כמ"ש הרב ז"ל בס' הדרושים בדרוש הנשיקין ובדרוש המלאכים. והאי ידיעה. ל"ג ובס' מוגה אינו:

משקה הרים פירוש הם היכלות הבריאה שנקראים הרים כמ"ש בזוהר פ' חקת על פסוק בין הרים יהלכון מעליותיו הם ספי' הנוקבא. מפרי מעשיך תשבע הארץ. פי' מהארת היסוד תשבע המ' שהיא הארץ. מארת חסר. פירוש תנא קמא לא פירש הטעם למה מארת חסר ובאו ר"ח ור"י לתת טעם למה המ' היא מארת חסר ו' ר"ח ס"ל לפי שבניינה מהגבורו' שהם דינים גמורים לכך מארת חסר. ור"י ס"ל לפי שממנה יונקת לילית שמביאה אסכרה לרביי עלמא. וז"ש ובה תלייא מארת:

דא הוא רקיעא פירוש יסוד דז"א רי"א ואפילו האי רקיעא וכו' פירוש אפילו המ' נקרא' רקיעא דלא נהיר. מ' שמים. פי' מ' שמקבלת הארה מזעיר שנקרא שמים:

וארץ ישראל פירוש ארץ זעיר שנקרא ישראל וארץ החיים פי' ארץ שיש בה המוחין שנקראים חיים השמים איהו דנהיר להאי רקיע גרסינן. ור"ל יהי מארת היא מ'. ברקיע הוא יסוד ז"א השמים הוא ת"ת. דלא נהרא מגרמה פירוש ר"א נותן טעם אחר למה נקרא המ' מארת חסר בגין דלית לה מגרמה כלום. כעששיתא וכו' שאין בה אור עד שנותנים בה הנר ואז מאירה. כך המלכו' אין בה שום אור עד שמאירים בה ו"ק דזעיר:

ארון איהו אדון פי' גם הארון שהיא מ'. נקראת אדון. ולמה המ' נקרא אדון כיון שעיקר אדון הוא ביסוד. ונתן טעם בגין שמשא דנהיר לה וכו' ומניה נקטא שר"ל שנקראת גם היא אדון על שמו: