מקדש מלך על ספר הזהר א:נה

אינון עמי הארץ: בספר אור ישראל פירוש דהכי קאמר ואין עליהם תרעומ' שלא למדו הסוד דאינון נפש חיה הם הת"ח הלומדים הפשט ומניחים הסוד עליהם היא התרעומ' לפי דלא אשתכח עזר בהון בגלות' לשכינתא לפי שע"י סודות התורה שקורא האדם עושה תיקון גדול לשכינה לשכינתא בגלותא גרסינן. תרדמה דא גלותא. פירוש סוד הגלות היא הסתלקו' המוחין מזעיר וז"ש ארמי ליה על משה וישן. ומשה הוא זעיר:

מאלין עולימין דמטרוניתא וכו' כתב הרב ז"ל בדרוש אטב"ח ובדרוש הנקבה כי בגלות נסתלקו מהזעיר ג' ראשונות ומהמ' ט' ספי' ולא נשאר בה רק כתר שנה ובשעת התיקון שתיקנו אותה או"א נתחלקה נקודת הכתר לעשרה נקודו' וכל נקודה נתוספו בה ט' אחרות ונגמר פרצופה. ותחלה לוקח' חצי שליש שבת"ת וחצי חסד דנצח והחצי חסד דהוד המגולים להגדיל ג' ראשונו' שלה ואח"כ לוקח' ה' גבורו' להגדיל שאר גופה עכ"ל: וז"ש מאלין עולימין דמטרוניתא. פירוש מהספירו' של מ' נטלו או"א חד מנייהו שהוא כתר שנשאר בה:

ואיהו סטרא חוורא פי' הנה תחלה לוקחת החסדים לצורך כתרה וחו"ב שבה בשר דמשה סומק הם הגבורו' דזעיר שהוא משה וז"ש לקמן צלע ודאי מסטרא דחסד חוור מתמן אתקריא' סיהרא ויסגור בשר תחתנה בשר דאיהו סומק מסטרא דגבורה אתכליל בתרווייהו. בההוא זמנא שמאלו תחת ראשי ופי' ואתכליל בתרווייהו קאי על צלע הנזכר שכלולה מחו"ג שהם ימין ושמאל. אי נמי מאלין עולימין דמטרוניתא יש לפרשו ע"פ מ"ש הרב כי מט"ט וסנדל הם מעלים מ"ן למ' ומט"ט מעורר מ"ד וסנדל מ"ן ואחר הגלות וירכב על כרוב ויעף שהוא מט"ט נסתלק למעלה ולא נשאר במ' רק סנדל עכ"ל. ונודע כי סנדל היא בחי' דין וז"ש מאלין עולימין דמטרוניתא ר"ל מנערי המ' שהם משרתיה. ובביאת המשיח בע"ה נטלי או"א חד מנייהו הוא מט"ט שרצו או"א לתקנו ולהחזירו למ' לעורר מ"ד כאשר היה בתחלה קודם החרבן ומ"ש והוא סנורא חוורא. פירוש שהוא מצד החסד לפי שהוא דכורא. ומ"ש בשר דמשה סומק פי' הוא סנדל שהוא דין לפי שהוא נוקבא ור"ל שתקנו גם סנדל להיות עם מט"ט דבר אחר ויסגור בשר בעא לאגנא בה עליה: פי' כשנתקנה המ' אזי היא מגינה על זעיר מהחיצונים לפי שמתלבש' ומכסה לזעיר ונקראת שומר ישראל ישראל עילאה:

מסגרת מתקיימ' פי' כמו המסגרת שעל השלחן שעל ידה מתקיים ונשמר מה שעל גביו. כך המ' הארותיה נסגרים בששת ימי החול שלא יינקו מהם החיצונים וז"ש דבה מטרוניתא יהיה סגור ששת ימי המעשה אייתי ליה לגבי צלע וכו' פירוש מן האדם שהוא זעיר בא אל הצלע שהיא מ' וכאלו אמר הכתוב ויביא האדם אל ה'. וז"ל הרב דע כי יש שרשים של נשמו' שלא יצאו מהקליפה רק הזכרים ולא הנקבות עד המשיח. וכל נשותיהם של שרש חור לא יצאו מהקליפה. ואני מסופק אם אמר מורי ז"ל כי גם אהרך הכהן לא נשא בת זוגו עכ"ל. וז"ש הזוהר בההוא זמנא זכו ישראל כל חד וחד לבת זוגיה. ר"ל אפילו אותם שלא יכלו להוציא נשותיהם מהקליפה. הנה בביאת המשיח אז יצאו הכל מהקליפה ויקח כל אחד בת זוגו: