מקדש מלך על ספר הזהר א:תפג

ומודיען למלכא בכל יומא עסקוי דמטרוניתא פירוש לפי שנשמות של הצדיקים עולים בסוד מ"ן למלכות ומקשטים אותה ואז זעיר כשרואה אותה מקושטת מתעורר בקבל שפע מזולתו כדי לתת אל המלכות נמצא שנשמות הצדיקים כאלו הם מודיעים לזעיר אהבה שאוהבת המ' לזעיר ואומרים לו שרצונ' להזדווג וז"ש לקמן ובההוא ייחודא דעביד גרים לאתפייסא מלכא במטרונית' ואודע ליה למלכא רחימות' דילה לגביה:

וכי מאן קריב למלכ' כמו כ"י דאיהי אמרה אם תמצאו את דודי וכו' כשלהוב' דאתקשר' בטופס' וכו' רחימות' דיל' לגביה. בסע"ה ד' נ"ו וז"ל על פסוק השבעתי אתכם בנות וכו' מבואר בזוהר תרומה שעיקר היחוד להעלות המ"ט שערים דזו"ן לשרשם שבבינה ולזה בא הרמז כי חולת אהבה חול"ה גימטרי' מ"ט שעיקר החולה בא מחמת חסרון שער הנ' שהוא למעלה בחכמה כמ"ש בסוד ביקור חולים ולכן אהבה גי' אח"ד שזהו עיקר היחוד כדי לקשר המ"ט שערים שבזו"ן עם השער האח"ד שגי' אהב"ה:

שמכח זה השער נעשה אהבה בין זו"ן גם אני גי' ס"א שהוא ר"ת א"ס כמ"ש הזוהר ולאקשרא כולא כשלהבת בגחלת שהוא העשר ספירות עם הא"ס ומכל זה אני חולת אהבה ליחד אותנו ע"י הא"ס שנרמז במלת אני. גם במלת אני נרמז כח"ב א' כתר י' חכמה נו"ן בינה ואומרת השכינה כי אני חולת אהבה מחמת שאני רוצה להשיג לג"ר הנרמזים במלת אני. וכל זה השכינה משבעת להנשמות הנקרא בנות ירושלים מפני שהם באות ממציאות מ"ן דמ' שהוא השם ב"ן ובסוד אשה כי תזריע וילדה זכר ועיקר בריאתם הוא מכח שהשכינה מעוררת הזווג קודם. ואז משיב אליה השם הוי"ה ב"ה עם הנשמות של הצדיקים וכו' מה דודך. מה שאת חולת אהבה על דודך הוא בא מצדנו שאנחנו דודים ואנחנו מעלים המ"ן מחמת אהבתך:

כי אנחנו צדיקים במדרגת צדיק יסוד עולם וכל זה עושים אנחנו מרוב אהבתך ועוד שככה השבעתנו כנז"ל בזוהר וצריכים אנחנו לקיים השבועה. וכל זה אומרים הצדיקים גמורים ולפיכך השכיכה משבעת אותם מפני שהם דבוקים בהקב"ה עד שהקב"ה אושפיזא אצלם בכל יומא וכמש"ל מאן קריב למלכא אלין נשמתיה דצדיקייא וכו' עכ"ל אלין י"ב שבטין. פי' י"ב היכלות שבבריאה שתחת המ' ששם היכלות מהיכל הרצון דלמטה וששה היכלות כלולים בהיכל הרצון בעצמו:

ומאן דאמר על ז' לא קאמר לאשלמא שלימו פירוש לעולם הם י"ב כמ"ש לעיל ומאן דאמר ז' הם קצר ולא רצה להזכיר כולם ולעולם לא פליגי דאית ז' פי' ז' היכלות ואית ארבע הם כחב"ד דבריאה שבהם מתלבשים הארת תנה"י דמ' דאצילות בסוד כסא כמ"ש לעיל בסוף פרשת ויגש:

ואית י"ב פי' כמ"ש ששה כלולים בהיכל הרצון וששה מהיכל הרצון ולמטה וכדין אתקרי חיה פי' ז' וד' וי"ב סך הכל כ"ג כמנין חי"ה והוא מילוי המילוי דשם ב"ן כמ"ש הרב בדרוש חיה בכלל בהמה אלא ליקרא דרביה גרסינן: