מקדש מלך על ספר הזהר א:תעו

אשר זרעו בו על הארץ פי' כמ"ש בפ' בראשית אשר זרע ו' בו שהוא טיפה של זעיר בתוך היסוד והוא משפיעה לארץ שהיא המ': ה"ג ואית גפן דאיקרי גפן סדום גפן נכריה ואמרין וה ולבתר אמרין וי פי' וה הוא לשון שמחה כמ"ש במדרש איכה בין וה לוי נמלט ר"י ן' זכאי ולכך הרשעים כשהיו באש תחלה ואח"כ באו לשלג שמחים שנתקררו מחום האש: ואח"כ אמרי וי כשמזיק להם השלג יותר מהאש:

מטיט היון וכו' מאתר דאמרי וה וי: פי' מלת היון יש בה וה וי כי ו' משמשת עם ה' ויו"ד:

ת"ח לא תירא לביתה משלג דא כנסת ישראל: פי' כמו דבר אחר שהמ' לא תירא לביתה שהם היכלותיה כנודע שיש בחי' חיצוניות ובחי' פנימיות והמ' לא תירא לביתה שהם חיצוניותה:

משלג שהם הדינים הקשים שמא ח"ו יינקו החיצונים לפי כי כל ביתה לבוש שנים שיש לה לבוש מהגבורות ובזה דוחה את החיצונים מהם שאין הדין מתמתק אלא בשרשו:

כמה דאמרן דכתיב חמוץ בגדים כדפי' לעיל בפסוק כבס ביין לבושו כד"א מי זה בא מאדום וכו'

תו כי כל ביתם וכו' דהא מסטרא דדינא קשיא קאתיא: פי' כיון שבניינה מגבורות דאימא כנודע לכן לא תירא וכו' שבזה דוחה את החיצונים. אלין שניס קדמוניות וכו'. פי' ובכח הארת ו"ק שבה דוחה את החיצונים: