מקדש מלך על ספר הזהר א:תסא
Mikdash Melekh on Zohar 1:461 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →כרתי ברית לבחירי דא הוא רזא דמהימנותא פי' מ' ולפי פי' זה מ"ש נשבעתי לדוד עבדי הוא דהע"ה כפשטי':
דא איהו צדיק גרסינן ור"ל כרתי ברית לבחירי הוא יסוד שממנו בא השפע למ' ובי"ע. נשבעתי לדוד עבדי דא רזא דמהימנותא פי' מ'. קיומא דעלמא דלא יתפרדון לעלמין גרסינן. בר בזמנא דגלותא. פי' שבזמן הגלות ההוא גננא שהוא היסוד לא עאל בגנתיה שהיא מלכות ואינו מזדווג עמה רק ההוא רוחא שהוא שם ב"ן שביסוד דידה ששורשו מהדכורא כמ"ש בפרשת תרומה. ואתערותא סלקא מתתא לעילא. פירוש כשנתעוררו התחתונים לעסוק בתורה כדין קב"ה וכל אינון נשמתין דצדיקייא עמיה כלהו צייתין וחדיין לההוא קלא וכו'. פירוש קב"ה היא רחל שיורדת לבריאה ויש לה נחת רוח בתורת הצדיקים כמ"ש הרב שיעקב ולאה הם מזדווגים בחצות ורחל יש לה נחת רוח בתורת הצדיקים. בגין דמיומא וכול' פירוש מביא ראייה שנפסק זווג זעיר ורחל ולכך אין לה רק נחת רוח ולא זווג. אומי ?קב"ה. פירוש זעיר דלא ייעול בגו ירושלים דלעילא פי' רחל. האי קרא קב"ה אמר ליה. פירוש בינה:
דכד ברא עלמא פירוש מלכות. אלא על סמכין. פירוש ז"ק דזעיר ואינון סמכין לא אתיידע על מה קיימין וכו'. פירוש שזעיר נבנה מאו"א שנקראים רזא עמיקא וגם נבנה מאריך שהוא סתימא דכל סתימין כמ"ש הרב בכ"מ. ועלמא אתברי. פי' עו"הז. אבנא חדא פי' הארה מהמ' שנקראת אבן. וזריק לה לגו תהומא תהומא היא בריאה והמ' היא יורדת ומשפעת בבריאה. ובהאי נהורא פירוש מ'. קיימא קה"ק פי' בינה שהארתה בתוך המ'. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וכי האי שוי ליה יעקב והא האי אבן אתברי בקדמיתא כד ברא קב"ה עלמא אלא שוי קיומא עילא ותתא גרסינן. ור"ל שיעקב תקן מדת המ' והמשיך הארתה לעוה"ז. דשוי מדורא דלעילא הכא. פי' המשיך הארת הבינה למלכות וזהו בית אלהים בית של הבינה הנקרא' אלהים. על מה אתקריאת שתייה חד דמינה אשתיל עלמא וחד שתיה ש"ת י"ה דשוי קב"ה לה לאתברכ' מנה עלמא בגין דעלמא מנה מתברכא גרסינן והיינו בי"ע ועוה"ז שמתברכים מהמ': הני כרובים פי' כרובים שבעו"הז והם רומזים למט"ט וסנדל. וכדין שראן לנגנא אינון מלאכים פי'. אחר שהכרובים אמרו שירה אז גם מלאכי השרת שראן לנגנא וז"ש בגין דסליק יקריה דקב"ה מתתא לעילא שהכרובי' שהם בעוה"ז קודמים למלאכי השרת. וכדין איהו שירותא לאינון מלאכי עילאי לזמרא גרסינן ופי' כמ"ש בפ' ויקהל שהמלאכים במשמרה ראשונה אומרים לה' הארץ ומלואה ואינם אומרים הנה ברכו את ה' שאומרים הכרובים: