מקדש מלך על ספר הזהר א:תנח

איהו אתר לההוא רוחא דכל רוחין פי' הבינה שהיא רוחא דכל רוחין מאירה למ'. הכא רזא דכל רזין אתטמר בגויה גרסינן. ור"ל כל המוחין כולם שנקראים רזא דכל רזין גנוזים בתוך המ' לפי שהם כלולי' ביסוד דזעיר הנקר' רזא כנודע והוא משפיע למ'. עד דאעבר לון כולהו מקמיה. פי' היינו ג' עונות ראשונים שעושה האדם כמ"ש ביומא פעם אחת מוחלין לו דשנייה ושלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין שנאמר על ג' פשעי וכו':

אינון חובין דאעבר קמיה וכו' פי' כמ"ש בגמ' ועון עצמו אינו נמחק שאם עשה עוד מרביעית ואילך גם הג' הראשונים נחשבים בכלל: בשמח' ורננה פי' חסד וגבורה:

לאכללא כנסת ישראל בינייהו פי' שהמ' היא בין תרין דרועין שכתרה מתחיל מהחזה ולמטה בין חו"ג ולבתר ליחדא יחודא כדקא חזי דכתיב וכו' פי' אחר שהמ' היא בין תרין דרועין אזי גורם לזווג יעקב ורחל כנודע מדברי הרב שזווג יעקב ורחל הוא בשחרית דחול וז"ש יחודא כדקא חזי שה"ס הזווג ומ"ש כי ה' הוא האלהים. פי' הם זו"ן כמ"ש בזוהר בהרבה מקומות והם יעקב ורחל. פולחנא דצלותא וכו' קמי קב"ה בשמחה בס' א"י דף ק"מ וז"ל אף למ"ש בזוהר ויחי פולחנא דצלותא דקא בעי ב"נ למפלח קמי קב"ה בשמחה וברננה וכו' שמחה בצפרא ורננה ברמשא: וכתב מורינו האר"י ז"ל מדקאמר שמחה בצפרא מכאן שאין לבכות בתפלות שחרית רק בתפלת מנחה וערבית עכ"ל: מ"מ היינו דוקא בשאר הימים אבל בר"ה ויו"הך דיומי דינא נינהו ערב ובוקר שוים וכמ"ש מהרח"ו ז"ל וכו' מי שמתעורר בבכיה מעצמו בידוע כי בעת ההיא דנים דינו בב"ד של מעלה וכו' עכ"ל: ולאו שעתא לאתברכא אלא למיהב מזונא גרסינן: