מקדש מלך על ספר הזהר א:תנג

דאתחשך שמשא מן סיהרא פי' שהזעיר אינו מאיר למ' בבחי' נשמת': ומ"ש דא נשמתא קדישא רצה לפרש נמי שהשמש היא הנשמה. א"נ י"ל דאתחשך שמשא מן סיהרא הנשמה נחשכה ואינה מקבלת הארה מהמ' ולפ"ז א"ש מ"ש דא נשמתא קדישא. דאתמנעת מבר נש ל' יומין. פי' שאינה מאירה לרוח ונפש אבל אינה מסתלקת מהאדם לגמרי כדמוכח לעיל דף רי"ז ע"ב שאמר כל אינון ל' יומין נשמתיה נפקת מניה בכל ליליא וסלקת וחמאת דוכתה בההוא עלמא. הרי בהדיא שאינה מסתלקת לגמרי שהרי בכל לילה יוצאה ממנו: