מקדש מלך על ספר הזהר א:תמט

סבר אנפוי דאליהו גרסינן ונשמה לקב"ה הרמ"ז כתב וז"ל המ"דל פי' לא שצריך הקב"ה הודעה אלא ר"ל ושנר"ן של הצדיקים המתים עושים יחוד להוריד השפע. ויפה פירוש ובהכי דייק דלא קאמר לשון הודעה בין נשמה לקב"ה גם מדוייק אומרו וקב"ה אתער ר"ל שבעוונות העולם הוא בסוד השינה ובייחוד הצדיקים באים לו מוחין מלמעלה ועיין בפר' תרומה דקמ"א ובפ' אחרי מות דף ע"ב עכ"ל אי אצטריך ס"ת לאגלאה ליה מאתר לאתר אפילו מבי כנישתא לבי כנישתא חומרא זו שהחמיר הרש"בי זל"הה בגלות ס"ת כן הוא בש"ס ערוך במס' תענית דף י"ו גלינו וכו' א"ב דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא ופירש"י והתוס' גלו' איכ' מבי כנישתא לבי כנישת' פרה סי' ליכ' דהא בי כנישתא הוי כמו בצינעא. וה"ה לבי' אחר דלאו בי כנישתא כמ"ש הרב בעל מגן אברהם בסי' תק"עט דלבי כנישתא לאו דוקא אלא ה"ה בית אחר וכו' גלות יש לבני אדם ולס"ת כמ"ש שם כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו אם הוא לרחוב בפרהסיה ואסהוא לבי כנישתא וגלה בעונינו ופשוט שאין לגרום גלות לס"ת אלא על צד ההכרח הגמור דלא סגי בלאו הכי ועיקרן של דברים בזוהר בפ' אחרי מות דף ע"א גלותא דס"ת אסיר אפילו מבי כנישתא לבי כנישתא ושם נבאר עומקה של הלכה ואציע דברי הפוסקי' ראשונים ואחרוני' אי"ה וכעת לקצר אני צריך:

שבחא דרב המנונ' סבא ז"ל הרב ר"ה סבא היה גלגול מר"עה ולכן אמר הרש"בי עליו אלו הוו ידעי בבלאי שבחי' דר"ה סבא וכו' והבנתי מדברי מורי ז"ל כי גם רש"בי הוא גלגול מרע"ה אך לא בסוד זיהרא עילאה דמשה בפעם ראשונה רק מבחי' הנשמה שהיתה לו בלוחות שניות וז"ש באידרא אסהדנא עלי וכו' בזמנא תנינא דסליק וכו' כי נתמעטו ממנו אלף חולקין שהוא אלף זעירא דויקרא עכ"ל מלשון זה מוכח דגרסינן דרב המנונא סבא ולא רב ייבא סבא. ובצערא דחיי לא ידע ולא אשתדל עלייהו גרסינן: