מקדש מלך על ספר הזהר א:שצח

לעבדה דא מלכא עילאה פי' שע"י מצות עשה שעושה האדם מתקן זעיר ומושך לו מוחין מאימא:

דא מלכא תתאה שע"י שהאדם שומר עצמו מלעבור מצות ל"ת הוא מתקן המ' ושומרה מן החיצונים ושיעור הכתוב ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בג"ע שהיא המ' וכמ"ש לקמן עובד אדמתו דא ג"ע ובמה הוא תיקונה פי' ואמר לעובדה ולשומרה דהיינו שישמור עשה ול"ת וע"י עשה מתקן הזעיר וזהו תיקון המ' שאין לה הארה אלא מזעיר נמצא שבתיקונו תתוקן גם היא וע"י מל"ת הוא שומרה מהחיצונים:

אמאי אדכר לון אינון חלומות: קס"ד שפי' ויזכור יוסף את החלומות שנטל הגביע בידו והיה מנחש בי ואומר אני רואה שאחיכם חלם כך וכך ולכך מקשה ומה סגי ליה דאדרבא עי"ז ידעו שהוא יוסף וכתיב כל ערום יעשה בדעת

בגין דלא אדכר כמאן דלא ידע מכאן נראה דחלמא דלא אתפשר אינו מתקיים כלל שהרי הזוהר מדמה חלום דלא אדכר ונשכח מהאדם: לחלום שלא נפתר. ובחלום שנשכח ממנו אמר הזוהר שאינו מתקיים כלל ופשיטא ליה לזוהר דחלמא דלא אתפשר אינו מתקיים כלל. ותולה בו חלמא דלא אדכר שכן אמר ות"ח בגין דלא אדכר כמאן דלא ידע וזה הפך ממ"ש בפרשת וישב בדף קפ"ג שאמר שם אתקיים ואיהו לא ידע: