מקדש מלך על ספר הזהר א:שסה

חד משתין בנבואה עיין מ"ש בפ' ויצא דקמ"ט בפי' שתא דרגין. בחלמא כדיבו וקשוט ומלה וכו' ס"ל לר' חייא טעם שצריך פשרון הפה שהיא המ'. לפי שהחלום יש בו כדיבו וקשוט ולכך צריך הפשרון מהפה שהיא המ' כדי להפריד הקליפה שנדבקה בחלום שממנה בא הכדיבו ולא ישאר רק החשוט שהוא מהקדושה:

ר' יהודה וכו' פליג אר"ח וס"ל הטעם לפי שהחלום הוא מגבריאל שהוא ביצירה דרגא תתאה ולכך צריך פשרון מהמלכות דאצילות שהיא שולטת על הכל:

לגוונא אחרא איהו גרים וכו' פי' גוונא אחרא הוא שפישר לו פשרון החלום על אמתתו אלא בשביל שאמרו לו המלוך תמלוך בלשון תמיה גרמו שנתעכב החלום כ"ב שנה וז"ש דאי ההוא חלמא מתהפך לגוונא אחרא שעשה בו שום תימא בפשרון איהו גרים ליה לסלקא וז"ש ת"ח דיוסף וכו' וע"ד גרמו ליה לסלקא חלמיה אבל אין לפרש מתהפך לגוונא אחרא היינו שפישר לו פשרון אחר. דא"כ לא יתקיים אלא אותו הפתרון שפשר לו ולא יתקיים אמיתיות החלום כמ"ש לקמן דאלמלא אינון אהפכו ליה לגוונא אחרא הכי אתקיים דהיינו אלמלא השבטים אמרו לו פשרון אחר הכי אתקיים כפתרון שלהם. וא"כ איך אמר איהו גרים לסלקא משמע שהחלום יתקיים אבל יתעכב כמה שנים. אלא ודאי כמ"ש:

ואינון אתיבו ואמרו המלוך תמלוך פי' כיון שאמרו לו פשרון האמיתי צריך שיתקיים כמו שפישרו לו אבל בשביל שאמרו בלשון תימא נתעכב כ"ב שנה:

והרמ"ז כתב וז"ל ת"ח כל נבואה וכו' נמשך למה שהקדים שכל העולמות הם בדרך השתלשלות כמ"ש דרגא על דרגא ינקי אלין מאלין וכו': ואמר שכך הם מדרגות הנבואה. ינקי מסטרא חדא. הוא אור אימא המתגלה בנ"ה דזעיר והן הן דרגין ידיען שהם גלוים ונודעין כי למעלה בחג"ת האורות סתומים אבל בנ"ה הם מגולים והיינו ידיען:

הוו אתחזיין וכו' ר"ל נ"ה דזעיר מתנוצצים בחו"ב דנוקבא העומדת אחריו והיא נקראת אספקלריא שאינה מאירה מפני שהיא גבורות הנקראים חשך אבל מתגלה באור החסדים דנ"ה דזעיר:

במראה אליו אתודע זה נאמר בשאר נביאים שעליהם אמרו כל הנביאים מאספקלריא שאינה מאירה מלבד מרע"ה שאמר בו ומראה ולא בחידות ומראה לשון זכר ללמד שהוא אור נ"ה דזעיר ממש ומצד הפנים והוא אור שאינו מתעבה. שלא היה צריך שיתנוצץ האור במ'. וגם לא נאמר ובמראה אלא ומראה לרמוז שזכה לאור הבינה המגולה שם ולא ע"י כלי נ"ה דזעיר. אבל בנביאים אחרים במראה לשון נקבה. ולכן שואל מאן הוא מראה וכו' שה"ס המ' הידועה ולפי שהיא מקבלת מאחרים מכל המדות העליונות לכן אמר דהיא חיזו דכל גוונין. ונודע כי מראה סודו מ' דבריאה ויצדק בה שם מראה לפי שענין הגוונין והמראות דווקא בבריאה ולא באצילות חלילה כמ"ש בפי' ספרא דצניעותא וז"ש חיזו דכל גוונין:

אספקלריא דלא נהרא ר"ל דוגמת מראה שהיא עשוים להסתכל בה שיש עכירות באחוריה ומתוך כך אינה מראה מעבר אל עבר והצורות מתדמות בה. וכך היא סוד הגבורות שבאחורי הנוקבא שהן עכורות ואין אור החסדים מזהיר מצד האחוריים ולכן מצטייר בה כל שכנגדה עכ"ל הרמ"ז זלה"ה: