מקדש מלך על ספר הזהר א:שלא

באינון הוללים גרסינן שכינתא לא שרייא אלא באחסנתיה דאיהי ארעא קדישא פי' וארץ פלשתים אינה כעיקר ארץ ישראל ארץ ז' עממין ששם השכינה שורה הגם שארץ פלשתים אינה בח"ל כמ"ש בפ' תולדות:

וכדין אמר קטנתי וכו' ולפ"ז פ' זה אמרו יעקב אחר שויותר יעקב לבדו ואין מוקדם ומאוחר בתורה. לשני מחנות מחנה שכינה ושל ביתיה פי' מביא ראיה מפסוק קטנתי וכו' שהלכו מלאכי השרת מאצלו ולבסוף חזרו ולכך תחילה כשהלכו אמר קטנתי וכשחזרו אמר ועתה הייתי לב' מחנות מחנה שכינה ושל ביתיה ועם כל דא נטירו דקב"ה גרסינן:

ההוא דאיהו מתכבד יהא עבד לו פי' עשו שהוא מתכבד וחסר לחם יהא עבד ליעקב שעשה עצמו נקלה דאלו הוה ידע עשו וכו' יובן במ"ש הרב כי בחטא אדה"ר נפלו הנשמות בקליפה ולפעמים נשמות ישראלי נפלה בקליפה של גוי אחד ולקחה נשמת הישראלי קצת רע מהגוי והגוי ג"כ לקח קצת טוב מנשמת ישראל ובשעה שאותו הגוי מכה לישראל לוקר' הישראל קצת הטוב שבאותו הגוי והגוי לוקח קצת הרע שלקחה נשמת ישראל נמצא שחזר ישראל כולו טוב והגוי כולו רע וז"ס יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק עכ"ל הרב. וזמ"ש הזוהר דאלו הוה ידע עשו חכמה דא יקטיל ליה לגרמיה שהכוונה כשהשפיל יעקב עצמו לפני עשו בכח אותה ההכנעה בירר יעקב הטוב שבעשו ולקחו לעצמו וקצת רע שהיה ביעקב לקחו עשו לענמו וזוהי החכמה שעשה יעקב לעשו בזה ואלו ידע עשו זה המעשה שנעשה לו יקטיל ליה לגרמיה וכו' כן פי' מורינו ז"ל.

והרב בעל ספר אור ישראל כתב על זה סוד הענין כי עשו היא נחש דאית ליה ז' רישין ובכל השתחויה דיעקב פסיק ליה לרישיה לכך וישתחו ארצה ז' פעמים וזוהי החכמה שעשה יעקב לעשו שפסק ראשו וחיותו ואלו ידע עשו זה יקטיל ליה לגרמיה וז"ש בזוהר ועליה אמרה חנה ה' יחתו מריביו שסוד הענין זה שבפ' קרי וכתיב מריבו מריב ו' שהוא סטרא אחרא שיונק מן ו' שהוא זעיר נשבר לפני הו' וכן יעקב שהוא רומז לזעיר נשבר לפניו עשו שרומז לנחש עד כאן לשונו:

ועכ"ד לא יכיל ביעקב פירוש ר' יהודה לא הזכיר רק שאע"פי שלבן חכם גדול בקסמים לא יכיל ביעקב ולא אמר שיעקב למד הכשפים של לבן. ור' אבא הוסיף על דבריו שלמד יעקב המכשפות כמ"ש לקמן ואי תימא דלא סליק בידיה כלום ויהי לי שור וחמור כו': ובזה יובן מ"ש הזוהר לקמן דף קס"ז ע"ב: אמר ליה מפלוני לגיון אנא פי' ובנמשל הוא ס"מ שרו של עשו שפגע בו יעקב:

בעא לאובדא וכו' הה"ד כי לא נחש וכו'. פי' ר' אבא ס"ל שהפסוק כולו מפורש על יעקב אבינו שנקרא יעקב וישראל: ור' יוסי פליג עליה וס"ל כי לא נחש ביעקב היינו יעקב אע"ה ולא קסם בישראל היינו קסמים שעשה בלעם לישראל: