מקדש מלך על ספר הזהר א:שכב

דאינון חולקיה ועדביה פי' שיעקב הוא מרכבה לזעיר אלין דרגין דאינון בי דינא פי' כגון גבורה והוד דזעור שיש בהם דינים. דאעבר מנהון דינא פי' שרצה יעק להעביר מהם הדינים ולמתקם על ידי טייפת המוחין שבאה מחב"ד דזעיר לו"ק דזעיר וע"י הארת המוחין נמתקים הספירות שיש בהם דינים. מההוא מלך אתיין ברכאן לכולהו עלמין פי' שמהבינה שנקראת מלך באים הברכות לכל העולמות ושיעור הכתוב כך הוא מלך שהיא בינה אסור ברהטים ר"ל היא קשורה בחב"ד דזעיר כמ"ש הרב שנה"י דא מא הם בתוך חב"ד דזעיר וא"כ אימא נאחזת וקשורה בחב"ד דזעיר שנקראים רהטים וכוונת יעקב שהמקלות שהם הספירות שיש בהם דין המשיך להם הארה מחב"ד דזעיר ובזה העביר מהם הדיני' וז"ש אשר פצל ברהטים פי' העביר מהם הדינים בכח רהטים:

ד"א מלך דא אסור וקשור באינון רהטין עילאין פי' מלך שהם ו"ק דזעיר קשורים בחב"ד דזעיר שנקראים רהטים שחיות הגוף תלויה מהמוחין. דמנייהו אשתקיין כולא ממלך עילאה פי' מחב"ד דזעיר בא השפע למ' ולבי"ע והם מהבינה שנקראת מלך עילאה.

בשקתות המים דמתמן אשתקיין כולא שקתות המים אלין אינון נחלין וכו' גרסינן בזוהר מוגה ופי' ששקאות המים הם חב"ד דזעיר ונקראים רהטים ושקתות המים לפי שהם בריכות מליאות מים ומשקים לכל העולמות שתחתיהם. וכפי דבר אחר פי' הפסוק אשר פצל ברהטים היינו שהעביר מהספירות שיש בהם דין הדינים שבהם בכח המוחין שנקראים רהטים ואין חילוק בין פי' ראשון לשני אלא בפסוק מלך אסור ברהטים אבל בפי' פצל ברהטים לכל הפירושים הם חב"ד דזעיר א"נ י"ל לפי' ד"א פי' רהטים הם נה"י דאימא וז"ש מלך דא שהוא זעיר אסור וקשור באינון רהטים עילאין שהם נה"י דאימא שבתוכו ומ"ש ממלך עילאה ר"ל שהרהטים הנז' הם מהבינה שהם נה"י דידה ולפ"ז פי' הכתוב אשר פצל ברהטים פי' שהעביר מהספירות שיש בהם דין הדינים שבהם בכח הארת נה"י דאימא ולפ"ז גם במלת ברהטים יש חילוק בין פי' ראשון לשני:

שקתות המים אילין אינון נחלין דנפקין פירוש הם הו"ק דזעיר דנפקין מהמוחין דזעיר ועיקר שקתות המים הם בחב"ד דזעיר ולפי' השני שאמרנו הם בנה"י דאימא אבל הו"ק שהם נחלין נקראים בהשאלה שקתות המים לפי שגם הם משקים המים למלכות:

לאתר דמתכנשי תמן היא המ' ששם כל ההארות: אלא דאינון כולהו נוקבי פי' האי דכתיב ויחמנה קאי על הנקבות דבי"ע והאי דכתיב ויחמו קאי על הזכרים דבי"ע:

ברהטים בשקתות המים כמה דאוקימנא פירוש כמש"ל שרהטים ושקתות הם חב"ד דזעיר לחד פירושא ולפי' ב' הם נה"י דאימא:

תוספתא קוטרא דקוטרא דכייא הוא אריך שהוא קשר של כל הקשרים שהם הפרצופים שתחתיו כדמוכח לקמן הוה סליק לגו לגו פי' למעלה מזו"ן ולמעלה מאו"א. עד לא אשכח אתר בי מותבא פי' מפני שהוא נעלם אין בו השגה לעליונים ולתחתונים וז"ש ההוא אתר לאו אתר לא אשתכח לעילא ותתא:

מכולא אתאביד פירוש שהוא נעלם מהכל ואין להם בו שום השגה אבדון דכורא פירוש אגב שהזכיר תיבת אבדון הזכיר ענין ס"מ שנק' אבדון. ואיפשר שנק' אבדון לפי שאין לו שום יניקה מאריך ואבוד הוא מאותה הארה של אריך:

סתימא עילאה אתאביד מכולא פי' אריך כנזכר:

מניה נפיק את יו"ד וכו' פי' אריך יצא ממנו אבא מהאי נקודה עילאה נפק כולא פי' מאבא יצאו כל פרצופי האצילות בסוד כולם בחכמה עשית. ועיין בפ' נח דע"ד כי שם הארכנו.

אמשיך ואפיק ה' פי' אבא הוציא בינה:

דאשקי לכולא פירוש בינה משפעת לזו"ן ולבי"ע

מהאי נפיק ו' רזא דשת פי' מבינה יצא זעיר שכולל ו"ק דאחיד לכל סטרין פירוש בין בינה ומלכות

מקל לבנה לח חסד ולוז גבורה וערמון ת"ת כדמפרש:

ואחידו בה' תתאה פי' מ' שהיא בין תרין דרועין כדין תליסר מכילן הוו חד פי' י"ג מדות של רחמים נמשכו עד המ' והאירו בה וכולהו אחיד ימינא חוורא בגווניה פי' שהחסד גובר על כולם וכל הספי' אוחז אותם החסד ונכללים בו וז"ש וסלקא בהו דכתיב מחשוף הלבן שר"ל שהחסד גובר על כולם. דאע"ג דאחיד לתרין סטרין נטל חולקיה לסטר ימינא פי' אעפ"י שהת"ת כולל ח"ג עכ"ז נוטה הוא לצד החסד כנודע והיסוד נוטה לצד הגבורות.

תפלין דרישא פי' הם המוחין דזעיר שנק' תפלין שיצאו בסוד אור מקיף במצח דזעיר: ברהטים אתר ודוכתא וכו' פי' רהטים הם נה"י דאימא שהם כלים של המוחין והם בתים של תפלין.

דרגי מהימנותא לעילא פי' הם בספירות דזעיר שיעקב מרכבה לזעיר:

בשעתא דזיהרא דנורא וכו' פי' בשעה שמתגלית בהיקות ובהירות השכינה הנקרא זיהרא דנורא.

כל אינון דרגין אחרנין אתכספן פי' ספירות הקליפה אין להם שום יניקה מהארת המ' ואינם יכולים לקרב אליה:

והיה העטופים ללבן פי' הדרגין של הקליפה שהם עטופים מאותה הארה: הם ללבן שהוא (ע"כ תוספתא): ג"כ קליפה