מקדש מלך על ספר הזהר א:רסד

לא אהדרו דמעין בריקנייא הכא תלת דרגין וכו' גרסי' לגבי מלכא עילאה וכו' ז"ל הרב בס' הכוונות הנה הארת יסוד אבא יורדת בסוד דזעיר ומשם מאיר אל המ' שהיא בבריאה להעלותה וז"ש בזוהר ומלכא עילאה נפק לקבלה כי מלכא עילאה הוא יסוד דאבא כי הוא עליון נגד יסוד אימא ולכך צריך לקום מעומד כשאומר תהלות לאל עליון וכו' לכבוד מלכא עילאה דנפיק וכו' שהוא יסוד אבא עכ"ל. וז"ש כיון דעאלת לגבי מלכא עילאה פי' אחר שיורד יסוד זעיר בהארת יסוד דאבא שבתוכו. ומעלה אותה מהבריאה ויש בו ביסוד דזעיר הארת יסוד דאבא נמצא שהיא עומדת אצל הארת יסוד דאבא ואמר והוא אתי לקבלא לה כמ"ש לעיל שיסוד דזעיר בכח הארת יסוד דאבא שבתוכו מעלה אותה:

כדין אינון קיימין קמי מלכא עילאה פי' הוא יסוד דאבא כמ"ש הרב שצריך לקום לכבודו באומרו תהלות וכו': דהא כדין אתחבר דכורא בנוקבא פי' שיסוד דזעיר מתחבר עם המ' וז"ש ובגין דלא יפסוק בין גאולה לתפלה שהגאולה ביסוד ותפלה במלכות:

בשיעורא דסורטא דיוצר כולא פי' שארבע אמות הם נגד ד' אותיות הוי"ה שרמוז בהם ה' פרצופים קוץ היו"ד הוא אריך וארבע אותיות הם אי"א וזו"ן נמצא שד' אותיות הוי"ה הם ה' פרצופים דאצילות שהם שיעור קומה:

צללי ערב פי' שם אלהים יש בו ק"ך צירופים גי' צל ושני פעמים צל הם ב' פעמים ק"ך וזהו צללי ערב כי הקליפות אינם יונקים רק משני אלהים שהם חו"ב דקטנות וז"ש לקמן ונטו צללי ערב דאינון דינא קשיא וטעם שרמז רק ב' אלהים נגד חו"ב ולא הזכיר הדעת לפי שהדעת אינו נגלה בקטנות כמ"ש הרב ואין שם רק חו"ב:

עד זמנא דפלגות ליליא וכו' פי' שלאה אינו נשלם פרצופה אלא עד חצות כמ"ש הרב ובחצות מזדווגים יעקב ולאה וז"ש ואיהי שלטא בחשוכא ר"ל שעדיין לא נשלם פרצופה עד זמנא דפלגות ליליא דאשתעשע קב"ה עם צדיקייא בגנתא דעדן פי' קב"ה הוא יעקב וגנתא דעדן היא לאה והנשמות עולים בה בסוד מ"ן וסוד השעשוע הוא הזווג. א"נ יש לפרשו על רחל שאין לה נחת רוח רק אחר חצות שמשתעשעת בתורת הצדיקים וז"ש ואיהי שלטא בחשוכא עד זמנא דפלגות ליליא דאשתעשע קב"ה שהיא רחל בגנתא דעדן שהיא עולם הבריאה ששם יורדת רחל ויש לה נחת רוח בתורת הצדיקים: