מקדש מלך על ספר הזהר א:רסא

אינון גופין קדמאין להוו כלא הוו יובן במ"ש הרב בס' הגלגולים פרק יו"ד וז"ל צריך אתה לדעת מי שלא זכה תחלה אלא לנפש ופגם בו והגוף השני תקן הנפש מה שלא ניתקן בגוף רראשון וגם תיקן רוח ונשמה. הנה בתחיית המתים נמצא שהגוף הראשון לא יקח רק את החלק מה שתיקן מן הנפש אכן שאר חלקי הנפש שנשארו פגומי' וגם הרוח ונשמה הכל לגוף השני שתיקנם והשלימם ולזה רמז בפ' חיי שרה בדף קל"א ע"א באותן דלא זכו להוו כלא הוו:

והענין שאין לגוף ראשון דלא אצלח זולת חלק קטן מהנפש כפי מה שתיקן וא"כ הרי הם כלא הוו כי עיקר התענוג שלעתיד אחר התחייה הוא לרוח ונשמה וכיון שלא זכה לרוח ונשמה הרי הוא כלא היה ובזה יצדקו שני המאמרים דהא בסבא דמשפטים אמר דאי תימא גופא קדמאה אתאביד אי הכי למגנא אשתדל בפקודייא דאורייתא וכו'. אך הענין הוא שבודאי אותם חלקי הנפש שתיקן יקחם ויקום עמם בתחייה אלא כיון שלא זכה לרוח ונשמה הוא כאלו לא היה בכף הדמיון כלא הוו למיעוט התענוג שישיגו והבן זה עכ"ל הרב:

זמין קב"ה לארקא עליהו רוחין וכו' כמ"ש במדרש הנעלם בפ' זו בפסוק ויוסף אברהם ויקח אשה וכו' שהרשעים בתחיית המתים נותן להם הקב"ה נשמה אולי יזכה בה אחר התחייה במעשים טובים שיעשו אותה שעה וז"ש כאן זמין קב"ה וכו' ואי זכאן בהו יקומון בעלמא כדקא יאות פי' אחר התחייה שנתן להם הקב"ה נשמה בתורת חסד אם זכו ועשו מעשים טובים באותה שעה יזכו באותם הנשמות ויתקיימו בהם. ואם לאו שלא עשו מ"ט יהון קטמא וכו' ולפי דברי הרב דלעיל החילוק שיש בין רבי יוסי לרבי יצחק דרבי יוסי ס"ל כלא הוו דהיינו שאינו קם בתחייה רק באותו ניצוץ הנפש שתיקן. אבל רבי יצחק ס"ל זמין קב"ה ליתן להם נשמות אחרים בתורת חסד אולי יעשו מצות באותה שעה ואם יזכו ויעשו מ"ט יזכו באותם הנשמות ויתקי מו בעולם ע"י איתם הנשמות:

ואינון דלבר גרסינן ול"ג מאינון: