מקדש מלך על ספר הזהר א:רלח

ת"ח תושבחן דאבהן יעקב הוה פי' כאלו אמר דבר אחר שלפי' ראשון דר' אבא צוה ישועות יעקב ר"ל שיעשה תשועה ליעקב שהם ישראל מהגלות. ולפי' זה צוה ישועות יעקב דא יצחק ולפ"ז פסוק זה נאמר בשעת העקידה ואח"כ סדרו דוד בתהלים וכן כמה פסוקים:

ויהי אע"ג דלא כתיב בימי טופסי וכו' מלשון זה נראה הפך מ"ש בש"ס ויהי בימי ודאי לשון צער ויהי איכא ואיכא שיש לשון צער ויש לשון שמחה ור"א אמר ויהי בימי צער גדול ויהי קצת צער טופסי כמו טופסי דשערי דומה לצער א"נ טפסי ניצוצו' הגחלת שאינו צער גמור:

בתר דרגא תתאה פי' הקליפה שהיא אחר המ' שהיא הדברי' באה לקטרג על אברהם ומהו הקטרוג כדי שיתנסה בעקידת יצחק כדי שיהיה נשלם שתחלה היה אברהם במדת החסד לבד. ואחר העקידה נכללה גבורה בחסד והיה כלול אברהם גם מהגבורות ויצחק היה כלול גם הוא מהחסדים וכדמסיק:

את אברהם ודאי דבעי לאתכללא בדינא קשה למה לא הזכיר הכתוב יצחק בהדיא רק בריבוי את והלא העקידה היתה לשניהם בשוה שאברהם שהיה חסד נכלל בגבורה ויצחק שהיה גבורה נכלל בחסד וא"כ למה לא היה הקטרוג רק על אברהם כמ"ש את אברהם ולא את יצחק וכו' וי"ל שאברהם יצאו רוב שנותיו שהיה בן קל"ז שנה בשעת העקידה ועדיין לא נשלם ולכן היה הקטרוג עליו, אבל יצחק אין לו אז רק ל"ז שנה ואם לא נשלם עתה עדיין יש לו זמן שיושלם אח"כ כדרך הצדיקים שהולכים ונשלמים:

אשתכח מחלוקת כדקא יאות פי' ע"י אברהם שהיה חסד ועשה עצמו אכזרי לשחוט את בנו נתגבר החסד ולקח קצת מהגבורות. וכן ע"י יצחק שהיה דין ואפ"ה הכניע עצמו לפני החסד עי"ז לקחה הגבורה קצת מהחסד וזו היא מחלוקת שהיא לש"ש שסופה להתקיים שנתקיימה ע"י יעקב הכלול מחסד וגבורה והכריע ביניהם:

בד"א מרחוק ה' נראה לי פי' אברהם ראה יעקב שנקרא מקום שבאה לו הארה מאבא שנק' מרחוק וירצה וירא את המקום שהוא יעקב ומקום הנזכר הארתו מאבא שהוא מרחוק. כד אתא יעקב מת הוה אברהם יובן במ"ש באוצ"ח כי תחלה לא השיג יעקב אבינו רק פרצוף יעקב החיצון ואח"כ ע"י מעשיו השיג יעקב הפנימי שבתוך זעיר ונעשה מרכבה לזעיר. והנה אברהם לא ראה יעקב רק בן ט"ו שנה ועדין לא השיג להיות מרכבה לזעיר וז"ש דהא כד אתא יעקב פי' להיות מרכבה לזעיר מת הוה אברהם. מ"ט לא אתיב ליה מיד באמירה ראשונה עד שהצריך שני אמירות: