מקדש מלך על ספר הזהר א:רלג

בזמנא ו' זמנין עשר ה"ג שתין נפש כדין שלימו ו' עשר זמנין ו' שית זמנין עשר ו' סלקא בי' ו' נחתא בה' אשתלים ו' גו י' שית זמנין וגירסא זו נמצאת בספר מוגה: ופי' בזמנא שית זמנין עשר: כי ו' שהוא זעיר מקבל הארה מאבא ששם החיים הנצחיים בסוד החכמה תחיה בעליה וכל קצה מו"ק דזעיר מקבל הארה מאבא שהוא י' דשמא קדישא הרי הם ס' ומ"ש ו' עשר זמנין ו' שית זמנין עשר ר"ל כל החשבונות הם שוים בין אם נחשוב עשר פעמים ו' שאז אנו מושכים מאבא לו' שהוא זעיר הם ס' בין אם נחשוב ו' פעמים עשר שאז זעיר עולה לקבל מאבא הם ג"כ ס' ולכך בכל ששים מתעורר משיח לבוא וז"ש ו' סלקא ביו"ד ר"ל ו' שהוא זעיר עולה לקבל הארה מאבא הנקרא יו"ד ו' נחתא בה' פי' אחר שקיבל הארה מאבא משפיע במ'. אשתלים ו' גו יו"ד שית זמנין פי' כל קצה וקצה מו"ק דזעיר קיבלו הארה מאבא שנקרא יו"ד הם ששה פעמים יו"ד גי' ס' וז"ש:

כדין הוו שתין לאקמא מעפרא: ובשית מאה שנין לשתיתאה פי' אלו זכו ישראל היו נגאלים בששים שנה הראשונים של אלף הששי וכן בכל ששים וששים: ואם לא יזכו סוף הקץ הוא עד שית מאה שנין והכוונה שאז כל קצה מו"ק דזעיר מקבל הארה מאבא שהוא י' וכל י' כלולה ממאה הם שית מאה שנין ואם היו זוכים היה די שכל קצה כלול מעשרה לבד ואז היה בא בששים שנה ועונותינו האריכו קצינו שצריך לכלול כל קצה מעשרה ועשרה ממאה הם ת"ר:

כבר נש דמתקן ביומא שתיתאה מבי ערב שמשא לאעלא בשבתא מכאן נראה שחצי יום הששי הם ת"ק שנה וחצי השני הם ת"ק אחרים ולכך בשית מאה שנין אערב שמשא לאעלא בשבתא כי נכנסנו בחצי יום הששי הסמוך לשבת: ולפי זה ליל ששי אינו עולה בשם כי נהורא עמיה שרי ולפניו כחשכה כאורה והלילה בכלל היום הוא:

ואשתכח קב"ה לגבה גו גלותא כחושבן ו' שית זמנין עשר עשרה זמנין שית שנין מכאן נראה כמ"ש לעיל שהכל א' בין שית זמנין עשר שהם ששה פעמים י' בין עשר זמנין שית שנין שהם עשרה פעמים ו' הכל גי' ששים. אבל בס' זהרי חמה פי' בלשון זה דרך אחרת יעו"ש ולפי דבריו צריך לדחוק מ"ש עשרה זמנין שית שנין כאלו אמר עשר זמנין ששים שנה שהם שית מאה שנין. והבוחר יבחר ע"כ מצאתי פי' חכמי המערב:

אבל ראה זה חדש הוא ואציגה לפניך ראשונה מ"ש רש"י ז"ל על פסוק ומילין לצד עילא' ימלל וז"ל ויש לנו לפותרו כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה וכו' שהעיתים הם ת"פ שמיום צאתם ממצרים עד שנבנה הבית וכו' ע"ש והנה הגאון דבר ברה"ק אבל מנה וטעה כדניאל שטעה בחשבון קצר של ע' שנה. ודע שאם לא חטאו היה מרע"ה בונ' ב"ה סמוך לצאת' ממצרים במקום מקדש וחירות משיעבוד מלכיות לעול' והעון עכב בנין בית א' ת"פ שנים. וגם בית א' עמד ת"י וע' של גלות בבל הם ת"פ ולסוף ת"פ לבנין א' נבנה בית ב' כי כן נגזר בעונה נקטינן שכל מועד הוא ת"פ שנים כדברי הגאון והנה עידן ועידנין ופלג עידן הם ג' עידנין וחצי וג"פ ת"פ אלף ת"מ. ופלג עידן הוא ר"מ ואלף ת"מ הכל אלף תר"פ ונשלם חשבון זה לסוף שנת חק"ת לפ"ק עם אלף חמישי ועם עק"ב מאלף הרביעי יעלה אלף תר"פ. וחשבון זה עולה כהוגן עם פסוק עד ערב בוקר אלפים ושלש מאות שמתחיל מגלות עשרת השבטים כמ"ש בש"ס וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה יום מאפיל ומאיר אף עשרת השבטים חוזרים ופי' הפסוק עד ערב אלו עשרת השבטים שהאפיל להם והעריב שמשם עד שיתחיל הבקר להאיר להם יעברו אלפי' ושלש מאות שנים ועיין מ"ש רש"י ז"ל על פ' עד ערב בקר וז"ל והשני שאמר גבריאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא. ואם לא רמז החשבון והוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא וכו' ובעבור קץ הדורש נדע כי טעה במדרשו והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת עכ"ל רש"י ז"ל והרי נבואה נזרקה בפיו שחשבון ערב בוקר אלפי' וש' נאמר לקץ הגלות אבל הוא לגלות עשרת השבטים שמכוין למועד מועדים וחצי שהוא עידן ועידנין ופלג עידן. עוד כתב רש"י ז"ל על פ' לימים אלף של"ה וז"ל מ"ה שנים נוספים על חשבון אלף ר"ץ שעתיד משיח להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה כמ"ש במדרש רות וכן יסד ר"א הקליר ויתכסה מהם שבועים ששה עכ"ל. ובזוהר שמות דף ח' ויתגניז בההוא דוכתא דאיקרי קן צפור וכו' גם בס' אור ישראל דף קנ"ב כתב וז"ל וקץ דקב"ה לא תלייא בזכות דלהון עד חק נתן ולא יעבור וכו' כי זה הזמן של הקב"ה הנרמז בתיבת יעבור ע"ב רי"ו זהו ח"ק ולא יעבור ואז וכו' וירם קרן לעמו עכ"ל ע"ש וכן רמז ג"כ בדף קל"ה והגם שהכונה שיתבררו כל רפ"ח ניצוצין כמ"ש האר"י ז"ל. עכ"ז רמז שזה יהיה בשנת ח"ק כי עלה השחר יתחיל להאיר עמוד השחר אז ומשם תחלת מספר הארבעים שיגנז בהיכל קן ציפור כאמור אשר נשלמים בשנת תקמ"ח ואז יגלה כבודו עלינו מהרה והגם שרשב"י תלה הדבר עד בשנת שש מאות שנה לחיי נח. כבר פירש שבכל ס' שנה מתעורר הגואל וזו תחילת הששים שנה האחרונים כי כלו כל הקוצים זולת זה והדבר תלוי בתשובה. ובז"ח סוף פרשת וישב אלף תקמ"ו כדין יתער פורקנא וכו' ומתחיל מאלף ה' הוד דוה ובפסיקתא ובילקוט ישעיה ז' שנים אחר המבשר יבא בן דוד ז' על אלף תק"מ ובתקמ"ח יגלה רמז פסוק והיו חייך כמ"ש אליהו להרש"בי בז"ח בפרשת כי תבא ע"ש ולא תאמין כי בשנת תייך אחר לילה ויומם שהם אל"ף ת"ק יבא הגואל:

וזמן אינון חיים דהוו תלויין וספיקן יפורש וסוד אינון חיים עתה לא אוכל לפרש: