מקדש מלך על ספר הזהר א:קנ

רבי שמעון פתח כה אמר ה' שער החצר וכו' עד אבל לא אתפתח לאתזנא עלמא מקדושא בר ביומא דשבתא וביומא דחדשא ובזוהר אחרי מות דף ע"ט אר"ש כתיב והיה מידי חדש וכו' ואוף הכי בחדתותי דסיהרא דהא נהיר לה שמשא בחדוותא דנהירו דעתיקא וכו' בח"י דף ך' פשטן של דברים הוא כי ו"ק שבעולם היצירה הם הנקראים ששת ימי המעשה השולטים בחול על העולם והענין כי בשבת ור"ח וי"ט יתגלה אור עליון בלי לבוש בלי אמצעי אלא הוא בעצמו ע"י הבריאה:

ואז נאמר שהקב"ה לובש בגדי מלכו"ת בגדי שבתות ור"ח וי"ט אכן כאשר יצטרך עוד אור של בריאה להתלבש ביצירה ר"ל באור של יצירה. אז נאמר שהמלך לובש בגדי חול אחר שהאור הנמשך אלינו הוא ע"י העבד מטטרו"ן ושער החצר הפנימית שה"ס הבריאה עצמו הוא סגור שלא לערבב ממשלת היצירה הנק' חול עם הבריאה הנק' קודש. אמנם בשבתות ור"ח וי"ט מתגלה הבריאה עצמה שעל ידי זה מאירה האורות בעולם בלי אמצעי:

וז"ש דהא כדין שמושא דקב"ה וכו' ולבאר הדבר יותר בביאו' אמר ת"ח תרעא דא הוא הבריאה אינו נפתח כל ו' ימי החול והטעם שכל ו' ימי החול מתנהגים ע"י היצירה עולם דמט"ט ולא ע"י הבריאה. חוץ מארץ ישראל דכתיב בה ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד וכו': ואין כח לשלוט שם העשייה והקליפה. ואפילו מדת הדין. אלא כל הפעולות הנעשית בא"י תהיינה ע"י היצירה בכח הבריאה. ואפילו המיתה בארץ ישראל אינה ע"י מלאך המות הטמא אלא ע"י גבריאל כנודע. ולפי ששער הבריאה בחוצה לארץ סגור כל ששת ימי החול לכן שולטים ששת ימי המעשה ו' קצוות היצירה חוץ משבתות ור"ח וי"ט כי אז מתגלים ענפי הבריאה בעולם. ואין הכוונה באומרינו ששולטים ו' ימי המעשה ששה קצוות דיצירה שההנהגה על ידם ח"ו. כי עם היות שאמר שער החצר הוא סגור. אין הכוונה לסגירת ההשגחה ח"ו כי לעולם הוא פונה קדים כקדם בהיותו פתוח רק הסגירה לבד לענין המזון שכל ימי החול אינו נשפע אלא מלמטה כמו שמתבאר מדברי המאמר. כללו של דבר משם מבואר שביום השבת וביום החדש שער הבריאה פתוח להשפיע בעולם והעולמות הם יותר בשלימות מבחול ע"י תוספת קדושתו. וקבלנו מרבינו הקדוש האר"י ז"ל שבר"ח יש הארת נפש יתירה בעת הכתר וע"כ חייב להקביל פני רבו בר"ח כדי שיושפע לו מכח רבו להעמיד קרן האורה וכו' כמ"ש בואתחנן דף רס"ה תנינן דחיובא עליה דב"נ לקבלא וכו'. ובמדרש הנעלם פרש' חיי שרה דף קכ"ז חייב אדם לקבל פני רבו. ובתיקוני' דף י"ז וביומ' דחדשא וביו"ט אתפתח' לקבלא ריחין ובוסמין ולירתא נפש"ין ועינוגין לבנהא וכו'. הנה נתאמ' כל מ"ש הרב ז"ל שגם בר"ח יש הארת נפש יתירה. אלא שאמר בעת הכתר כדי שלא יהיה חולק על מ"ש שם דף י"ח ואיתקראו אילין נפשו' אושפיזין בגין דלא שריין בישראל אלא ביום השבת וכו' דהיינו דלא שרייאן בישראל בקבע כל היום אלא ביום השב'. כי יש עילוי רב למעלה בין שבת לר"ח כמ"ש הרב וזש"ה יפתח ב"פ. כי כל אחד יש לו פתיחה בפני עצמה שאינם שוים בעלייתם. אבל השוה אותם הכתוב מידי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו לרמוז דשוו בנפש יתירה:

דתרעא דא יהיה סגור פירוש המ' שנקרא' שער באינון יומי דחול וכו': פי' בו' ימי החול עלמא תתאה שהיא עה"ז חוצה לארץ ניזוני' מעשייה וארץ ישראל ניזוני' מיצירה וז"ש ושלטין כל אינון ו' יומי דחול שהם ו"ק דעשייה על עלמא שהיא חוצה לארץ. בר בארעא דישראל שא"י ניזונית מו"ק דיצירה:

אבל ביום השב' וכו': פירוש שבשב' ור"ח מ' מגלית הארותיה ע"י הבריאה לבד בסוד נתעלה וישב על כסא כבודו: ויצירה ועשייה כלא הוו ואין הארת הבריאה מתעצמ' בתוכם אלא עובר' בתוכם מעבר בעלמא:

ת"ח הפונה וכו' פירוש שלא תאמר שבימי חול שמאירה עשייה בח"ל ויצירה בא"י אין שם האר' המ' לכן אמר עד לא יקומון לשלטאה איהו אסתכל תדיר בעלמא ופי' הפונה קדים ר"ל השער הזה שהיא מ' פונה להאיר להם קודם שליטתם וכאלו אמר הפונה קודם וז"ל הרב בס' הכוונו' דע כי אע"פי שכל ששת ימי החול פועלים מדות אלו כנודע אין דומה פעולתם בשש' ימי החול לפעולתם במועדים כי בו' ימי החול פועלים ז' מדות אלו ע"י אצילו' בבריאה ובריאה ביצירה ויצירה בעשייה. בריאה ביצירה בא"י ובעשייה בח"ל ואמנם בימים אלו מתגלים הספירו' העליונו' בהתלבשותם בבריאה לבד ומרוב התגלו' האצילו' בבריאה יתבטל אור דיצירה לגמרי וכ"ש אור דעשייה כי שרגא בטיהרא מאי מהני הא למה זה דומה למעיין הנוטף טיפין טיפין וארובו' השמים נפתחו שאינם ניכרי' אותם טיפין הנוטפין כי נתבטלו בריבוי המים היורדים מן השמים ועד"ז תקיש בשאר המועדים ועיין בהקדמת התיקונים שאמר דביומי שבת וי"ט אלביש לבושי מלכו' דאינון עשר ספי' דבריאה עכ"ל הרב ובזה מובן לשון זה: