מקדש מלך על ספר הזהר א:קמב

ר"ש פתח וכו' ד' חיון רברבן וכו' הם ארגמ"ן שביצירה דההיא רקיע מתתקנא עלייהו. פי' המסך שבין בריאה ליצירה והוא פרוס על החיות שביצירה:

אדם אנפי אריה פי' אע"פי שקראם הכתוב פני אריה פני שור פני נשר היינו הבטת אריה והבטת שור ונשר אבל פניהם כולם פני אדם כמ"ש הרח"ו ז"ל בהגהותיו פ' תזריע וכמ"ש הרמב"ם ז"ל וז"ש כאן גליף בכולהו אדם אדם אנפי אריה וכו' שר"ל שאדם חקוק בכולם וכולם פניהם פני אדם:

והאי רקיע דאתרבע וכו' הוא המסך הנז' שתחתיו הם ד' חיות מרובעים א' בכל רוח ד' גוונין אתחזיין ביה ברקיע הנז':

גליפין בארבע פי' ד' אלו שביצירה חקוקים מד' שבבריאה שהם חג"תם דבריאה שהתחתון חקיקתו מן העליון ד' בד' גליפין פי' ארבע שבבריאה ג"כ חקוקים מד' שבאצילו' שהם חג"תם דאצילו' שהתחתון נחקק מן העליון:

רשימין טהירין וכו' פי' שכולם הם דקים ורוחניים ורשימין הם רשימו' דקות טהירין מורה על רוב זכותם כעצם השמים לטוהר. ואמר עילאין שבאצילו' ותתאין ג"כ כולם רשימין טהירין סלקין י"ב פי' כל א' עמו שנים הם י"ב:

ברית דקשת פי' ברית היא מ' ונקראת ג"כ קשת וכאלו אמר ברית שהיא קשת דאתכליל בצדיק פי' שהמ' נכללה ביסוד שנק' צדיק וברי' כמו המ' שנק' בשני שמות ברית וקשת כך היסוד נקרא בשני שמות צדיק וברית:

דא בדא פי' שנתחברה המ' עם היסוד בקשר אחד ושיעור פ' ותשב באיתן קשתו כמ"ש בפ' ויחי דף רמ"ז וז"ל קשתו דא קשת באיתן תוקפא אלביש' עילוי דלא אחלשת חילהא דהא ידעת דיוסף לא יסטי בההוא את קיימא דיליה עכ"ל: אנהירו בחמידו דכולא פי' שנמשך להם הארה מתרין דרועין דזעיר שבהם מתחזק יעקב שהוא הת"ת וזהו ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב כמ"ש בפ' ויחי ששם ביאר הענין היטב. חיזו לכל חיזו פי' מ':

חיזו כחיזו טמירין פי' מראו' שבה כחיזו חג"ת שבזעיר שהם טמירין אבן השתיה פי' מ' דאצילו' ושיעור הכתוב וממעל לרקיע שהוא המסך שבין בריאה ליצירה הנז' וע"י אותו המסך יורד הארת הבריאה ליצירה ולכך אם עשאו בהוצא ודופנא שפיר דמי. כי אם לא יהיה המעקה והמסך אנו מפחדים שמא ירד אור הבריאה ליצירה ויקרא מיתה ח"ו כי כל דבר שיורד ממקומו אל עולם שתחתיו יקרא מיתה ולכן עתה שיש מסך אין האור נופל רק עוברת הארתו דרך המסך והמעקה ההוא והוא סוד דין המעקה כמ"ש באוצ"ח בדרוש המעקה ואמר הכתוב וממעל לרקיע שהוא המסך הנזכר והבריאה כולה כלולה ברקיע ההוא כי הכוונה כדי שיעבור אורה ליצירה דרך המסך ההוא:

כמראה אבן ספיר היא מ' דאצילות: ודמות כמראה אדם הוא זעיר דאצילות וקיימא עלה ק"ק בינה שנק' ק"ק עומד' על המ' ומשפעת בה ומתקנתה: חדוה דכל חדוואן הוא אריך שאו"א יש בהם הארות שנק' חדוואן שאין בהם דין ואריך נקרא חדוה דכל חדוואן:

טמירא סתימא פירוש אריך הנז' סתים חציו העליון באו"א וחציו התחתון בזו"ן סבתא דסבתין פירוש או"א נקראים זקנים שאין בהם דין ואריך נק' סבא דסבין. נהירו דקיק פירוש אבא שהוא יו"ד דשמא קדישא וגם הוא נקרא חדוה דכל חדוואן לגבי אימא וזו"ן. נהיר לימינא במשח רבות עילאה פי' אריך הצז' מאיר לקו ימיני דזעיר במשח רבות עילאה שהוא אבא שנקרא שמן:

ונהיר לשמאלא בחדוה דחמרא טב פי' מאיר ג"כ לקו שמאלי דזעיר בחדוה דחמרא שהיא אימא שנקרא יין טוב: וא"ת והלא בקו ימיני דזעיר יש בו מח חכמה דאבא ומח חכמה דאימא ובקו שמאלי יש בו בינה דאבא ובינה דאימא ולמה אמר נהיר לימינא במשח רבות וכו' דמשמע דאבא בקו ימיני דזעיר ואימא בקו שמאלי וי"ל שיובן במ"ש האריז"ל בספר הכוונה שאחר שנתערבו המוחין כך הם חכמה דאבא במקומה וחכמה דאימא נעשי' בינה דאבא. וכן בינה דאימא במקומה ובינה דאבא נעשי' חכמה דאימא נמצא כשנכנסו המוחין בזעיר נכנסו חכמה דאבא וחכמה דאימא שהיא בינה דאבא בקו ימיני דזעיר הרי שבקו ימיני דזעיר אין שם אלא הארות אבא וז"ש נהיר לימינא דמשח רבות שהוא אבא. ובקו שמאלי דזעיר נכנסו בו בינה דאימא ובינה דאבא שהיא חכמה דאימא נמצא שבקו שמאלי דזעיר אין שם אלא הארו' אימא וז"ש נהיר לשמאלא בחדווה וכו' שהיא בינה: