מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:תקכז
Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 3:527 · מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →איהו יחודא חד פי' זה הובא בפ' תרומה דף קס"א ע"ב בשינוי קצת מלות אבל העיקר הוא מיסד ענין זה על פ' ה' אחד ושמו אחד ואומר כי יחוד שמע ה"ס ה' אחד. ויחוד בשכמל"ו ה"ס ושמו א'. ובזה מובן הענין כפשוטו יחודא חד ויחודא אחרא. ור"ל שייחוד שמע סודו ה' אחד. ויחוד בשכמל"ו סודו ושמו אחד. וענין הדרוש הוא מ"ש בסה"כ שיחוד ק"ש הוא לייחד או"א שיזדווגו לתת מוחין לזו"ן להגדילם ויחוד תפלת י"ח הוא לזווג זו"ן שישפיעו אורם לעולמות. ושמור הקדמה זו. האמנם בתחלה אמר כי שמע הוא יחוד הנרמז בה' אחד דהיינו לייחד זעיר באו"א שה"ס ה' אלהינו ה' ובאחד מתיחד עם ב' נקבותיו לאה ורחל וזהו יחוד חד. אבל בשכמל"ו הוא תיקון לאה ורחל להמשיך שפע לשתהיינה ראויות להתקן ועיין בפרטות הדברים ותמצאם מכוונים. ודע שיש לנו הקדמה אמיתית שכשזו"ן מתגדלים בגדלותם האמתית. אז זעיר מושפע מן או"א עילאין. ונוק' מיש"ס ותבונה וז"ס ה' אחד ושמו אחד כלומר שכל אחד מהם יש לו יחוד אחד בשווי וז"ש למיהוי:
שמיה רזא חד דהיינו מ"ש ושמו אחד כי אז כל אחד בשיווי וזה כי זעיר מושפע מנה"י דאו"א עילאין ולו עשר ספירו' הרי י"ג גי' אחד. וכן נוקביה בנה"י דיש"סו"ת הרי גי' אח"ד. וב"פ אחד הם גי' הוי"ה. הרי ששניהם נעשים הוי"ה אחת. וכמו כן א שהוא אח"ד ציורו יו"י גי' הוי"ה. ועוד ירמוז ענין גדול והוא דאית' בזוהר ויקרא דף ז' ע"א שלא נקרא אחד אלא דכר ונוקבא והיינו חו"ג כי אין שלימות החסדים לבדם אם לא יתיחדו עם הגבורות וכדקי"ל אברהם אברהם קדמאה לא שלים בתראה שלים אחר העקידה וע"כ נאמר אחד היה אברהם. וכמ"ש שאין שלימות לגבורות אם לא תתיחדנה עם החסדים. והנה בזמן הגדלות האמיתי של זו"ן שאז יש בו נה"י דאו"א עילאין ובה נה"י דיש"ס ו"ת אז יש לכל א' יסוד בפני עצמו שבו חו"ג ויתכן לקרוא אחד לכל אחד מהם. ודע כי שם הוי"ה סודו י"ה חסדים ו"ה גבורות ואמנם י"ה פעמים י"ה גי' רכ"ה. ו"ה פעמים ו"ה גי' קכ"א הכל עולה שמו וזהו יהיה ה' אחד ושמו אחד וז"ש למיהוי שמיה רזא חד. וכל רזא סודו יסוד והבן:
ורזא דא ה' הוא האלהים כלומר שזה היסוד ה"ס ה' הוא האלהים חו"ג האמנם אמר דא כתיב וכו' וכמו שיבאר בסמוך:
אי הכי כגוונא וכו' ירצה א"כ שאתה משוה המדות שסוד ב' הפסוקים הכל אחד אני רואה שאין שניהם בסגנון א'. כי ה' אחד ושמו אחד אינו כמו ה' הוא האלהים. שאם היה אומר ה' ושמו הוא אחד היה דומה אל ה' הוא האלהים. אבל אינו כן אלא אמר ה' אחד ושמו אחד:
ואצטריך לומר וכו' הול"ל ה' הוא האלהי"ם הוא ופי' הוא שהשי"ת הוא הוי"ה והוא האלהי"ם: ואתחזי ה' ושמו אחד ר"ל אז היה נראה ממש דומה אל פ' ה' אחד ב"פ אחד וב"פ הוא אלא כולא חד. ב' הפסוקים מיוחדים זה בזה לענין א' ופירוש הדבר ואמר וכד אתאחדן תרין שמהן אלין הרמוזים בה' אחד ושמו אחד והיינו ביחודא חד דשמע ישראל. וחד ביחודא דא בשכמל"ו כנז' שכל אחד נבנה ביחודו הפרטי הנכון לו. אז תרין שמהן אלין ה' אלהים אתעבידו חד והוא בסוד הזווג:
ואתכליל דא בדא מ"ד במ"נ ומ"נ במ"ד ששניהם מתיחדים ביסוד הנוקבא והיינו החו"ג. ועל זה אמר שמא שלים ביחודא הם שם ה' אלהי"ם משולבים זה בזה אילההו"יהם כמ"ש בסה"כ דשם זה נקרא שם שלם העולה יב"ק וכולל כל העולמות: