מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:שכא

נשמתין הות מול דא מזל"ן דאכתי ק' ליכתוב קרא ושרי אין לה ולד הוה אמינא מדלא כתיב ושרי עקרה. אלא אין לה ולד ש"מ ולד אין לה אבל נשמתין הוא מולדא: וי"ל כמ"ש בל"ת בפ' לך לך בפ' ואת הנפש אשר עשו בחרן אמר שם שהצדיקי' עושים נפשות לגרים בכח תורתם. ושיש מעלים מצד החסד ויש מצד הגבורה כבן עזאי ואאע"ה היה מעלה אותם מצד החסד ולכן לא היה נושא אשה. והקשה וא"ת כבר היה מזדווג עם שרה. והשיב זה אינו נקרא זווג לפי שהיתה עקרה עכ"ל וא"כ הוצרך הכתוב לומר תחלה שהיתה עקרה כי בזה יהיה מציאות למאי דדייקינן מאין לה ולד הא נשמתין הות מולדא וטעמא לפי שאין זווגם נקרא זווג כי היתה עקרה ודוק: