מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:רה

מן השמים דייקא: כיון שממטיר פשיטא שהוא משמים אלא ודאי שאין כח בשמים להשפיע. אבל השמים סודו בדעת ומשה סוד פק"ד קס"א ויש לו בחי' ימין ושמאל שהם שמים אש ומים. והוא מה שנז"ל שאורות ימין יצאו משמאל. ענני כבוד וכו' בשם ענני כבוד נרמזו שרשי אברהם ואהרן. כי אברהם גי' ח"פ א"ל דהיינו ז' חסדים עם שרשיהם באימא. אל גי' יי"אי ובמילואו עולה ענ"ן עם הכולל. וסוכה סמ"ך וי"ו כ"ף ה"א גי' אבר"הם ושאר ו' אותיות דס"ג גי' כבו"ד וה"פ כבוד עולה אה"רן גם סוכה סמ"ך וי"ו כ"ף ה"י גי' אה"רן: עין בעין היינו נמי התכללות אורות שמאל בימין שהם שני עננים. נראה אותיות אה"רן. אתה הוא החסד. ועננך הוא החסד הכולל כולם כנזכר מעבר לדף:

מה להלן ז' כי קטרת היא מוחין דאימא כמ"ש הרב בפ' שמן וקטרת ישמח לב וידוע שמאימא יוצאים ז' הבלים וז' מקיפים להיותם מקושרים יחד לכן בא בלשון יחיד:

ועוד דאהרן וכו' וא"כ עננך ירמוז לחסד א' קשור בשאר:

באר אתקרי כלו' דסתם נקנה היא באר לשפע הזכר ולכך אין צריך ראיה וגם איתא באוצ"ח שבחי' הבאר הוא הורדת כל הד' אורות דימין ושמאל פנים ואחור אל יסוד זעיר ומשם אל דעת שלה עד יסודה בא"ר גי' הוי"ה האלהי"ם שהיא ימין ושמאל. והוי"ה אד"ני שהוא פנים ואחור. ותתצב אחותו וכו' נותן טעם למה ב' בחינות דמן וענני כבוד הן סמוכות לזעיר ושל באר כ"כ רחוקה: לזה הביא פסוק ותתצב אחותו מרחוק ללמדנו כלל גדול שיש לנו והוא שאין כח בנקבה נקבל אור אבא אלא מרחוק כמ"ש בס"הכ אחותו כ"י מרחוק דא חכמה ע"ש וכן רחו"ק גי' שד"י הוא יסוד אבא:

באר מים חיים פי' מים הוא סוד ט' יודי"ן דעס"מב שהם סוד ד' הארות היורדות אל היסוד דזעיר ומשם אל יסודה והיינו ע"ב ס"ג ימין ושמאל מ"ה פנים ב"ן אחור ואלו באים מיסודות דא"וא ודזעיר שהם סוד החיים:

וכולא קישורא חד פי' שהכל מתייחד ביסוד של זעיר המקבל משל א"וא וניתנים בשלה. וגם ז"ס מי"ס ט' יוד"ין של עס"מב. דיסודות א"וא ע"ב ס"ג ודזעיר מ"ה ושלה ב"ן ושם נקשרים כולם כי כל יסוד סודו קשר. ועי"ל בענין באר מים חיים וזה כי ר' יהודה סתם ואמר דהיא ודאי באר איתקרי ואננ"פי שפירשנוהו בסוד ד' אורות שמהם נעשה הבאר בסוד ד' שמות כנז"ל. מ"מ לספרא דאגדתא לא ניחא ליה בהכי. משום דבאר זו של הד' שמות ה"ס סתם באר של רחל ההוה תמיד ולכן רוצה לפרשו בבחי' פרטית לשל מרים ולפי מדרגת אותו הדור בפרטות שהוא דור דעה שעיקרו היה מאור יסוד אבא בסוד יעקב ונוקביה הנקרא דור דעה. והנה בחי' באר זה היא מאור אבא שהוא דעת הפנימי של זעיר שבתוך יסוד אבא שהוא בחי' משה והוא הנק' דעת עליון כמ"ש באוצ"ח ואמנם אור זה דאבא של אותו הדור היה יוצא חוץ לזעיר בסוד בקיעה כנז' שם יעקב בצירוף יבק"ע:

והוא אור מופלא מאד ולכן צריך שיהיה מרחוק מפני עוצם גודלו כמ"ש שם וז"ש ותתצב אחותו מרחוק זו מרים שהיתה אחוזה בנוקבא דיעקב ונל"עד שאחיזתה היתה בדעת אותם הנוקב' שהו' עצמו' הנוקב' ושפי' נקראת אחותו של משה כי כן משה הוא בדעת הפנימי שבדע' זעיר וזו יוצאה ג"כ מאותה הארה והיינו אחותו ועו' שזה בדעת וזו בדעת אלא שהוא מתרחק כי לא תוכל לההנות מאותו האור הפנימי אלא מרחוק וז"ש לדעה מה יעשה לו כלו' להשכיל מה נעשה מאורי הלוכיו והארותיו ולכן קראה באר מים חיים כי חכמה סוד חיה ואמר החכמה תחיה בעליה וכולא קשורא חד. ר"ל מרים ומשה שניה' מקשר אחד דהיינו יסוד אבא שסודו קשר כנודע ועוד לאנוה מלין בסוד באר זה שאמרנו שהיא מאורות שפע דאבא שממנו נהנו דור דעה. ונפרש הענין בהקדים מ"ש בתיקון דף קל"ג ע"ב וז"ל מי ודאי מדה דנביעו כגוונא דא # ם מי' כנקודא בעגולה מרובעת ורזא דמקוה מ' סאה כגוונא דא # ם ט' נקודין לכל סטר ובנקודה דלגו אשתלימו לעשרה כל ט' עד דאתעבידו ארבעין ואנין אינון ארבעין סאה ואינון ם עילאה מ תתאה דא בריבועא ודא בעיגולא י' נביעו דתרווייהו ורזא דא מים חיים עכ"ל. ונל"עד ם סתומה הוא יסוד אימא הסתום בתוך זעיר ומ פתוחה יסוד נוקבא הפתוח להשפיע בעולמות. והי"וד שבאמצע הוא אור אבא שהוא המקור המבורך שה"ס י' כמ"ש בפ' עקב. דף רע"א ע"א וה"ס ברוך הנובע תמיד וידוע שדעת הנוקבא הוא כנגד יסוד זעיר שבתוכו יסוד אבא ולכן קורא לסתומא עילאה. נמצא ששם מים הוא ממטה למעלה א"נ ע"ד שיצאו האותיות בסוד תשר"ק כנז' בפ' בראשית באותיות דרב המנונא ואמנם מ"ם זו נעשית מאות יו"ד כמ"ש ריש פ' תצוה והוא כזה # יוד ואם תשכיל אותיות כל הריבוע עונים מלכ"ות שה"ס הנקבות בכל מקום וי' זו שבתוך המ' שהוא אור חכמה של יסוד אימא ה"ס י' דהוי"ה שהו' אבא ושל יסוד מלכות ה"ס י' של אדנ"י ובסוד חכמה תתאה וה"ס יסוד שלה כי אד"נ הוא כח"ב ות"ת שלה הרי שהבאר והמקור שלו ה"ס י' וגם מים ה"ס ט' יו"דין דעס"מב כי כל ההוי"ות הן מאבא ושמות אהי"ה מאימא:

אבל ידוע שיש עס"מב דע"ב וכן דס"ג וכו' הרי ד"פ ט' יו"דין סוד ד' מוחין הכלולים זה בזה והם ט' ניקודים שבכל רוח וכל הניקודים הם נ"ו ב"פ ח"י הרי חיי"ם הרי באר מים חיים הכל מסוד אבא:

והנה ל"ו ניקודין הם ש"ס גי' ה"פ חס"ד וגי' בא"ר מי"ם חיי"ם וז"ש וכונא קישורא חדא שכל ג' המלות מיוחדות יחד. בעאת באר אחרא וכו'. הוא שפע של אותה הנוקבא של דור המדבר שרצה להסתלק שהרי בקירוב זמן היתה עומדת להתבטל אבל לא נסתלקה מפני שהיו עדיין העננים שהם אור המקיף אבל כשמת אהרן נסתלקה עם אור המקיף. אתא משה להיותו מסוד יסוד אבא ושרש לכולם והחזיר הכל וכן ר"ת "משה "בן "עמרם מב"ע מן באר ענני כבוד. ומשה ה"ס פק"ד קס"א והמתנות הן הארות היוצאות מיסוד אימא ע"י יסוד אבא המאיר בה ומוציאן לחוץ כנז"ל ואלו הארות יוצאות מאמצעית זעיר ששם שני היסודות וזהו מתנות באדם. ואחר שחזרו ונתעלמו בתוכו חזר משה ולקחם וזהו לקחת מתנות שנתעלמו באדם ונק' מתנות לפי שהיה להן הפסק. מתנות מיעוט רבים שנים לקחת מתנות פי' אותם שמתחילה היו מתנות להם אתה לקחת אותם בכחך ובכח ייחודיך וכוונותיך. באר ועננים. ודאי שהוא החזיר באר ועננים אבל לא היו מבחי' הראשונה כי אותו באר שהחזיר לא היה מבחי' הא' אלא מבחי' רחל כמ"ש באוצ"ח וכנגד זה אמר שהיה באר דיצחק:

והענין נל"עד שהיה מסוד שרש רחל שבעטרת יסוד זעיר שה"ס יצחק ק"ץ ח"י כנודע והוא נבנה מן ה' אחרונה של שם שהיא שם בעטרה כמ"ש בסו' האתרוג. והנה ה' וג' מילואיו וג' מילוי מילואיו גי' יצ"חק ועליו נאמר ומשם בארה היא הבאר. פי' שהם ג' מילואי ה' שהם ה"ה ה"י ה"א וזהו הי"א הבאר יעליה אמרו שירה לפי שהיא נקודה קיימת עקרת הבית. אבל עננים אלין עננים דאהרן ירצה שלא היה מבחי' אחרת. ולכן שאל רבי יצחק מ"מ זכה אהרן לדא שאפי' אחרי מותו חזרו ענניו ולא היה כן אל הבאר כי נשתנה ממה שהיה והשיב דאיהו קשיר בעננים שידעת בחי' אהרן היתה מחצונייות דיסוד אבא ע"ב קפ"ד וע"ב שהוא הבחי' היותר חיצונה הוא הסמוך וקשור במקיף שהם סוד עבים והרי שבחי' שרשו הוא קשור במקיפים: ועוד פעולתו התדירה שהיה קושר העננים בכל יום בקטרת כנ"ל ומתברכות על ידו שהיה ממשיך כח מיסוד א"וא שבדעת זעיר ולכן אהר"ן גי' ח"פ אל עם ח' כוללים כי כל שם א"ל הוא אור מקיף והא"פ הוא אחר המקור שלהם שבתוך הדעת. והז' מקיפים של זעיר. וכנגד זו לנוקבא דיליה. וז"ש אח"כ ת"ח על כל חסד וכו' ירצה. הרבה מיני אורות של מיני חסדים היו לישראל. אבל העליון שבכולם היה של אלה המקיפים שעליהם: וה"ס ז' ענני יקר שהם אותם של זעיר פי' המקיפים את זעיר:

וקשיר לון בכ"י ירצה ויחד עוד את ישראל עם השכינה שהיא היתה עמוד הענן יומם ועמוד אש לילה ובודאי שבאותו עמוד שבתוכו השכינה היה כלול גם הוא מז' מקיפין וכמ"ש ועננך עומד עליהם:

ואלו הם סוד מקיפין המ' שנרמזו בח' כוללים של אהרן:

דהא עננא דיליה וכו' זהו הכרח למה שאמרנו שהיו לה ז' מקיפים אחרים: דאין לומר שאור מקיף שלה דהיינו עומד הענן שהיה השביעי שבשבעה מקיפי זעיר בבחי' עטרה שלו ששם שרש המ' א"א לומר כן שהרי הענן שלה. פי' זה של העטרה:

אתקשר בשתא אחרנין והוא הפנימי שבכולם ואיך אפשר לומר שנפרד מיחודו שעם הו' אחרים ויצא לחוץ להיות מקיף אל השכינה. אלא ודאי שאותם שהקיפו את ישראל היו כל הז' דזעיר:

ובכולהו ז' אזלו ישראל ונמצא שהתחתון היה מסוד יסוד ועטרה המיוחדים בעצם וישראל זכו להם משום שהם בעצמם קשרא דמהימנותא בסוד המילה שלהם ששם הוא הקשר האמיתי: מאי קא מיירי שואל איך יש שייכות לסוכה עם שני הבחינות הנז' מקופי זעיר וז' דשכינה. והשיב ע"ש מה שאמרה השכינה בצלו חמדתי וישבתי שה"ס ז' מקיפים שלה שהיא מוקפת בהם באופן שהסוכה רמז למקיפי השכינה וז' ימים רמז למקיפים שלו המאירים בשלה והם בחי' ז' הצדיקים הבאי' לישב בסוכה כדלקמן דיתיב תחות צלא דמהימנותא. פי' תחת כל המקיפים דז"ון. אבל ת"ח שישראל במדבר היו דוקא:

בצלא דמהימנותא פי' ולא תחות כל המקיפים מפני שאותם העננים שהיו סובבים אותם היו של זעיר העיקרים וא"כ לא היו תחות כל המקיפים כמונו אלא תחות אלין עננים הידועים:

ימינא דכולא חסד החסדים הכולל כולם כנודע אל תקרי ויראו דאין צריך לאומרו ועוד שלא אמר כן במשה ומרים. אלא השמיענו שראו בעיניהם שאהרן מת וזהי במה שנראו ונתגלו ממחסה העננים מיד וישמע וכו' מדלא קאמר ויבא הכנעני וילחם וכו' אלא מגיד לנו הכתוב שדוקא שמיעתו החזיקה את לבו לבוא להלחם וגם במדרש דרשו האתרים התייר הגדול וכפי' רש"י. וקשה דקרא כתיב האתרים ל' רבים והם דרשוהו על אחד. ובמ"ש כאן יצדק מאד שהרי ענן הימין שנסתלק גרס סילוק כולם דאיהו כליל כולהו. והנה ידוע שבחסד יש שם י"ה דהיינו י"ה בחסד וה' בגבורה ושם י"ה בג' מילואין גי' סו"כה ובריבוי המילויים יו"ד פ' ה"י וכו' גי' תי"יר הרי שבתייר הזה רמוז כל סוד הסוכה. יושב הנגב ודאי כוונתו ללמדנו כיון ההתנגדות שהיה לעמלק באותו פרק ובאותו מעשה ויובן בהקדים מ"ש בזוהר שעמלק מחובר ע"ס דבלעם לק' דבלק. ושניהם מאחורי הדעת מסיגי קין והבל בלעם משל הבל ובר"ת "הנה "ברך "לקחתי. ולכן היה נגדיי למשה ובלק מקין שהרי היה בנו של יתרו כמ"ש בפ' בלק ויתרו הוא חבר הקני נפרד מקין. ועמלק מתווך משניהם נגד הבחי' האמצעית שבקדושה בין החו"ג כמ"ש בכוונת השופר והן הם שור וחמור וכלבא בישא דנפיק מתרווייהו כמ"ש בפ' ויבא עמלק דהיינו ומ"ו שבתוך שיר וחמור העולה כל"ב. ואמנם גם שעמלק באמצע מ"מ ודאי שרובו מצד בלעם שכן הוא חצי שמו הראשון ובלעם להיותו מימין הקליפה לכן היה משמש עם האתון וכן כלב זה רובו מן החמור דהיינו מ"ו מ"ו פ' ו' גי' עמ"לק. וערד הוא ערוד חמור הבר. ער"ד גי' בל"עם בל"ק. וארז"ל שהיה דומה לערוד וזה שאמרה תורה יושב הנגב שהוא בצד שרשו בס"א. וגם המרגלים אמרו כן לאמר שהיה חזק על מכונו. ובזה יכנעו שהרי בו אתבר חיליהון בקדמיתא כשרפו ידיהם מהתורה שניתנה מימין הקב"ה. ואז היה נכנס תחת העננים שסודם מן החסדים והיה גונב נפשות כדרז"ל וזהו דאתבר חיליהון שיכול לפרוץ חומות הקדושות שהיו מקיפות להם. ולכן עתה שנפטר אהרן איש החסד נתעורר וחשב שאין להם עוד מחסה החסד ושיוכל להם:

א"ר אבא מאי קא מיירי ירצה למה מתחלה נק' עמלק ועתה כנעני מה שייכות יש לשם כנען עם ענין התקוממו עתה נגד ישראל:

אלא כנען וכו' הנראה מפ' אחרי מות דף כ"ב ע"ב ופ' צו דף ל"ז שמדרגת כנען היא היותר תחתונה שבקליפה מלכות שלה. וכן ארץ הכנ"עני גי' מלכ"ות שלהיותה נגדיית למלכות הקדושה היא ארץ ישראל לכן היתה כבושה תחתיו. כנ"ען גי' י"פ י"ט גי' קץ כמ"ש בערכי הכינויים. וכנען פגם ביסוד לכן הורד למדרגה השפלה הזאת. וכן עמלק היה חותך המילות וזרקן כלפי מעלה לכן הורד ממדריגת ראשית גוים והיתה אחריתו עדי אובד שהיא המדריגה היותר אחרונה שבה האבדון המוחלט.

הכא אוליפנא וכו' שהרי זה הרשע הוציא עצמו מכלל כל קדושה לכן אבד כל טוב ולא שלט אלא בעבדי ישראל כמש"ה וישב ממני שבי. וע"ד כתיב כל האזרח וכו' אזר"ח גי' רי"ו ה"ס שם ע"ב דויסע ויבא ויט שה"ס טיפת החסדים ומשם נשמות ישראל. ולכן לא נקלטו הערב רב תחת העננים ואח"כ מביא ראיה מאליעזר שזכה להדבק בראש האזרחים אא"עה איתן האזרחי. שלא לבד יצא מאותו השפלות של עבד עבדים וארור ולא היה די לו שידבק באיזו מדה מעולה של הקליפה בטוב של נוגה וכיוצא אלא כתיב בוא ברוך ה' ושואל מאי קא מיירי כלו' מה מתייחס זה לענייננו ומשיב שתואר ברוך הוא ביסוד כנודע וה"ס יסוד או"א שמשם כל החירות ולהפך כתיב ביה וישב ממנו שבי היא המדרגה של העבדים ואמר בפ' אחרי מות הנז"ל עוברא דכנען פלחין לההוא דאקרי שבי: