מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ב:רסח
Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 2:268 · מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →הכא איהו יחודא ע"ד שאנו מכוונים לייחדא י"ה בו"ה יחוד כולל בכללות העולמות. עילא ותתא.
אצילות ובי"ע בכללא חדא וכו' ירצה שאע"פי שיש פרוד בין בי"ע לאצילות היינו בבחי' כלי העולמות אבל לא בבחינת האור הפנימי המתפשט בהם שהרי סודו שם הוי"ה. י' באצילות. ה' בבריאה. ו"ה ביצירה ועשייה. עוד ידוע שאור חכמה מתפשט בכל העולמות כמ"ש כולם בחכמה עשית והוא שם ע"ב שעיקרו ד' יוד"ין גי' ל"י וזש"רזל כל מקום שנאמר לי קיים לעולם כי נשמת העולמות קיימת לעולם לנצח. אבל במלבושי העולמות שייך מיעוט וריבוי וה"ס כבוד ה' ר"ל המלבוש של הפנימיות ועליו נאמר וכבוד ה' מלא את המשכן. ואר"זל שיעורו רל"ו אל"ף פרסאות והוא מלוי משכן וכמ"ש בריש פרשת ויקרא באופן שבמדות יש שיעור ובשפעם יש חסרון ומילוי אבל באור המתפשט שהם בכל אב"יע אין בו פרוד ח"ו ולא מיעוט ואליו תכלית כוונתנו. ולכן בעשיית המשכן נצטוו להמשיך הקדושה בייחוד מופלא מהמקור העליון על תרומתם ומפרש מהיכן יתחילו ההמשכה:
מאת כל איש רזא הכא וכו' פירש הענין סוד יסוד דאבא שפנימיותו הוא עיקר האצילות ולשם תכלית כוונתנו להמשיך השפע מבחינה העליונה שלו הנק' קודש עליון אל הבחינה התחתונה הנק' קודש סתם והיא המתגלה בחזה דזעיר ששם ראש רחל הנק' חכמה תתאה.
צדיקיא דידעי וכו' שהם מושפעים מן הדעת ויש בהם כח לשואה רעותא דלבהון ששרשו בקודש תחתון ששם הלב דזעיר לגבי מלכא עילאה שהוא קודש עליון. ודע כי שם ע"ב עיקדו ד' יו"דין וה"ס קו"דש דהיינו כל אחד מד' יוד"ין מתרבה בעצמו הוא ת'. וכללות י' הרי ת"י נשארו משם ע"ב ודהוו"ה שעולות ל"ב. והצדיקים מעלים הלב לשרשו ועושים יחוד מופלא ביחודים וכוונות ולאתדבקא לעילא כי נשמותם נקיים מכל סיג ומתי חדים במקור הקדושה. ואע"פי שסתם מ"ן העולים מלמטה אין בהם כח לגרום מיד הזווג למעלה כמ"ש בספר א"י שכל ב"ן צריכים שני פעמים להתקן. אבל יחודי הצדיקים עצומים להדבק במקורם מיד ומיוחדים במ"ד דמאריהון וחוזרת נשמתם מלאה זיו ואור ומאן אתר וכו' נאמשכא וכו' ירצה איזהו המקור העליון שבו מתעלים ומתדבקים כדי שיוכלו מיד להמשיכו עליהם. ומשני נטלי ליה וכו' הוא יסוד אבא והיינו קודש עליון הנ"זל שהוא כולל היסודות העליונים המושפעים בו ממזל נוצר חסד דביה אחיד אבא ומאן הוא וכו' דבר בלשון שאלה לפי ששביל יסוד אבא האמור לא אתידע כמ"ש בספר' דצניעותא ולכן תמה ושאל ומאן הוא והשיב כל איש וכו' ירצה היא בחינת התחתונה שהיא נודעת בתוך הזעיר שנק' כל שבו תלוי הכל כמ"ש כולם בחכמה עשית:
כד"א ויתרון ארץ בכל היא כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא וזהו יתרון המ' על זעיר שהרי בכל חב"ד חג"ת דיליה. שהם עצמו דזעיר ו"ק שלו שמתעלים להיות חב"ד חג"ת דיליה אין יסוד דאבא מתגלה בהם אלא במקום בנין רחל. ולפי שבהתגדל זעיר נה"י שלו מתעלים לחג"ת לכן יצדק שם ארץ ברחל שהיא ממש הדום רגליו. ולהודיע מעלת כל זה הביא פ' על כן כל פקודי כל ישרתי שהתורה כולה היא ביסוד החכמה חי"ת כ"ף מ"ם ה"י גי' תר"יג ובבחינה זו נק' התורה תורת חסד כי אבא כולו חסדים ואפי' מל"ת שהם גבורות. באבא הכל חסדים ע"ד ישב אדם ולא עבר וכו':
איש כד"א איש צדיק וכו' ידוע שנח סודו ביסוד אבא ונק' בשם איש מפני שיסוד זעיר גם הוא נק' צדיק וגם כי הוא זכר ומשפיע מ"מ הוא כולל חו"ג ממש אבל יסוד אבא כולו חסדים וזהו כל איש כולו איש. ולכן הוא מיוסד המ' שיצאתה במקום גלוי החסדים כמ"שה והוכן בחסד כסא ולכן אמר דא איהו צדיק הנקרא כל איש מאריה דביתא ממש כי בחכמה יבנה בית. ובסוד כתר שלה שהוא בב' אורות המגולים ב' או"ר גי' בי"ת כנודע.
דרעותיה תדיר וכו' בספר זוהר הרקיע פירש שיש בחינת רחל הפנימית הנק' כלת משה ואיהו נק' מטרוניתא בעצם ואמר כבעלה דרחים לאתתיה ה"ס יעקב הפנימי הנבקע בתוך זעיר בסוד יעקב יבקע. ולפי שיעקב הוא מאבא. אמר שאבא שהוא יסודו הוא תמיד אצל מטרונית' כבעל: