מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ב:רנב
Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 2:252 · מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →מי זאת הנשקפה וכו' הכונה לכלול בזה כל בחינות נוקבא דזעיר כשהיא תופסת כל אורך זעיר
וג' בחינות הן אחת כמו השחר עלה שאז הוא זווג לאה ויעקב בכל אורך זעיר שאז לאה לוקחת ט' כלי רחל שאז היא בבריאה כידוע. ולפי שזווג זה הוא בסוד הגבורות לכן נקט לישנא דהשקפה. בחינת שנית הוא זווג יעקב ורחל בכל אורך זעיר שהוא בשבת בחזרת עמידה דשחרית. א"נ זווג לאה עם זעיר בחצות לילה הא' של שבת וזווג רחל אחר חצות בשבת שגם היא עם זעיר בכולו. ובכל אלו הבחינות הגם שהוא שוה אליו. מ"מ מקבלת ממנו כמו שמקבלת הלבנה מהשמש וז"ש כד בטש נהירו דשמשא. בחינת ג' כשהיא גבוהה כמוהו ומקבלת מאימא כמוהו. ואז היא ברה כחמה וקיימא סיהרא בשלימו ואז היא איומה וכו' כי אז אין אחיזה לחיצונים בה משום דאינה נתלית בבעלה אלא יש לה שלימו ותקיפו בסוד שני מלכים משתמשים בכתר אחד ועתה אפרש המאמר על הסדר:
רזא דתרין עלמין ה"ס לאה ורחל מחוברות יחד ולכן לא אמר מי וזאת כי ידוע ששרש שתיהן הוא ביסוד ומלכות דתבונה כי לאה עיקרה ממ' דתבונה כנזכר באוצ"ח ורחל היא יוצאת במקום סיום יסוד דתבונה ועל כן אמר רזא כי רזא סודו ביסוד:
ודא היא עולם ועולם פי' שכל אחד היא בחינת עולם אחד כי לאה סודה מאחוריים דמלכות דאימא שנפלו בעולם התהו לכן סודה מאימא שהיא עולם העליון. ורחל היא נקודה העשירית בעשר נקודות ועל שתיהן נאמר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם כי אלהי ישראל הוא בדעת ודם שם אהו"ה מלא יודי"ן אשר המלוי לבדו עולה עולם:
מי הא אוקימנא וכו' איתא באוצ"ח כי חצי העליון דתבונה נק' מ"י ומחצי ת"ת שלה ולמטה המלובש בזעיר נקרא אלה וחיבור הכל ביחד הוא אלהים. ומבחינת אלה ה"ס לאה. וז"ש כאן דרגא עילאה לעילא מפני שבחינת מי היא למעלה מזעיר:
והוא שירותא דקיימא בשאלתא להיות שמחוברת אל אלה שהוא בזעיר עולם הנגלה וא"כ אי אפשר שלא תהיה בחי' ממוצעת בין עולם הנסתר או"א ובין הנגלה שהם זו"ן. ובחינה זו היא התבונה הנ' המתלבשת בחציה תוך זעיר שהוא הנגלה. וחציה העליון אינו נגלה ואינו נסתר לגמרי אלא עומד לשאלה. וז"ש
שאו מרום עיניכם היא לאה הנקרא מרום וכמ"ש בס"הכ על כי הוא לבדו מרום וקדוש וכמר"זל יעקב משמש במרום וראו מי ברא אלה. פירוש כשתסתכלו במרום אז תראו מי שברא אלה כי מתוך אלה שהיא לאה תראו ג"כ את מ"י:
זאת דרגא תתאה ידוע שכל פרצוף יש בו שני מדרגות שהם ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה וז"ס יהי רקיע בתוך המים שהוא אותו הפרסא המבדיל בין איברי הנשימה לאיברים שלמטה וממנו נמשך חילוק ב' הבחינות הנזכרות והנה בחינת מי היא מחצי ת"ת דתבונה ולמעלה כאמור. וזאת היא מחצי ת"ת ולמטה וזהו דרגא תתאה לתתא שהוא בזעיר והוסיף עלמא תתאה הוא רחל. ולמעלה לא אמר עלמא עילאה כי אין הכוונה על התבונה בבחי' עצמה אלא על התחברותה עם לאה שאז נשלם שם אלהים כאמור ואז דרגא עילאה שהיא מ"י מחצי ת"ת ולמעלה מתחברת עם לאה שהיא מחצי ת"ת ולמטה והיא הנקרא עולם והנה עלמא עילאה ותתאה שהיא רחל תרוייהו בחבורא חדא שמחוברות בקו האמצעי:
רזא בקישורא חדא ששתיהן תלויות ביסוד דאימא שהוא הקושר אותם בה' גבורות המאירות ממנו אליהן ובהן נקשר פרצוף כל אחד ואחד. ועוד כחדא הוא כמ"ש ששני הפרצופים נכללים יחד ונעשים פרצוף א' כנ"ל:
הנשקפה ולא כתיב הנשקפות לומר שאף שהם שנים נכללו בשם יחיד
כד מתחברן תרווייהו כחדא כמו שחר כי לאה בקדרותא דצפרא שאז היא כנגד כל הזעיר היא הנשקפה ונגלית הגם שקודם לכן מכוסה.
ולבתר איתנהיר אין מלת לבתר אח"כ ממש אלא לפי סדר הדרגות הזווגים והיא המדרגה הב' הנ"זל שאז היא מאירה מן החסדים והיא מלאה ומגעת עד חכמה שלו שמשם הארת הפנים והיופי כמ"שה חכמת אדם תאיר פניו. והנה בחכמה דזעיר יש הוי"ה בפתח באור פנימי. ואה"יה בפת"ח באור מקיף ושניהם גי' יפ"ה. והנה זעיר כולו סוד מ"ה וראשו סוד מ"ב כנזכר בברוך שאמר ושניהם גי' לב"נה. וזה כשהיא שוה לו אבל מקבלת ממנו.
ולבתר כשמשא שאז היא ברה יותר מיפה ואז היא מקבלת מן אימא שכללותיה הוי"ה בצי"רי עולה ק"ו ואהי"ה בצי"רי עולה ק"א ושניהם גי' בר"ה או"ר ואז היא כחמה שיש בה שם ב"ן באל"ף בו"או גימ' חמ"ה ואז היא איומה שמקבלת מתבונה שבה שם יו"ד ה"י ו"ו ה"י העולה איומ"ה וכן ר"ת "נשקפה "יפה ברה גי' איו"מה רמז שכוללת כל הבחינות דהיינו שלימו ותקיפו של שני בחי' נשקפה יפה ונטלא חילא וכו' היינו איומה: