מדרש תהילים קכז

שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו. ר' יהודה נשיאה שלח רבי חייא ורבי יוסי ור' אמי מעבור קריתא דארעא דישראל מתקנא להון סופרים ומתניין. עלון לחד אתר לא אשכח תמן לא סופר ולא מתניין. א"ל אייתי לן נטורי קרתא אייתון. אמר לון אלין נטורי קרתא לית אלין אלא מחרבי קרתא ומה אינון נטורי קרתא ספריין ומתניין. הדא הוא דכתיב אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר. שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת וגו'. אלו נשותיהן של תלמידי חכמים. הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן. מדת בשר ודם פועל עושה עם בעל הבית חורש עמו וזורע עמו מנכש עמו מעדר עמו מטבע אחד נותן לו והולך. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא תאב לבנים נותן לו שנאמר נחלת ה' בנים. תאב לחכמה נותן לו שנאמר (משלי ב ו) כי ה' יתן חכמה. תאב לנכסים נותן לו שנאמר (דברי הימים-א כט יב) והעושר והכבוד מלפניך: