מדרש תנאים על ספר דברים כב:ד

לא תראה את חמור אחיך או שורו הרי זו מצות לא תעשה:

מצות עשה מנ' ת״ל (שם) כי תראה:

חמור אחיך פרט לגוי ואם היה המשא של ישראל ואין הגוי מחמר אחר בהמתו הרי זה חייב לפרוק ולטעון משום צער ישראל:

נפלים שיהיו נפלים ולא עומדים:

בדרך ולא ברפת ברשות הרבים שהוא חייב:

והתעלמת מהם פעמים שאתה מתעלם כגון כהן והבהמה בבית הקברות או זקן ואינה לפי כבודו ואם היה חסיד ועשה לפנים משורת הדין הרי זה משובח:

הקם תקים פריקה בחנם וטעינה בשכר ור' שמעון אומ' זה וזה בחנם:

הקם תקים עמו אין לי אלא בעליו עמו אין בעליו עמו מנ' ת״ל הקים תק' מכל מקום:

הקם תק' אפלו מאה פעמים (לפיכך צריך להדדה עמו עד פרסה אלא אם כן אמ' לו בעל המשא איני צריך לך):

הקם תק' עמו עזב תע' עמו (שמות כג ה) אין לי אלא פריקה וטעינה בהמה עצמה מנ' ת״ל עזב תע' עמ' הקם תקים עמו כל דבר שהוא שווה לו: