מדרש תנאים על ספר דברים יא:טו

ונתתי עשב בש' לב' שלא תצטער למדברות אתה אומ' שלא תהא מצטער למדברות או ונתתי עשב בש' כשמועו ת״ל ואכלת ושבעת הא מה אני מקיים ונתתי עשב בש' לב' שלא תהא מצטער למדברות:

ר' יהודה בן אבא אומ' ונתתי עשב בש' לב' בין התחומין:

ר' שמעון בן יוחאי אומ' ונתתי עשב בש' לב' שתהא גוזז ומשליך לפני בהמתך כל ימות הגשמים ואת מונע ידך ממנה קודם לקציר שלשים יום והיא עושה ואינה פוחתת מדגנה:

ר' אומר ונתתי עשב בש' לב' זה פשתן וה״א (תה' קד יד) מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם:

ואכלת ושבעת סימן טוב לאדם כשתהא בהמתו אוכלת ושביעה וה״א (מש' יב י) יודע צדיק נפש בהמתו:

ד״א כשבהמתך אוכלת ושובעת עובדת אדמה בכוח שנ' (שם יד ד) ורב תבואות בכוח שור:

ד״א ואכלת ושבעת מן הולדות אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ירמ' לא יא) ובאו ורננו במ' ציון ונהרו אל טוב ה' על דגן ועל תי' ועל יצהר וכו':