תנחומא בובר, קדושים יד

ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם (את) ערלתו את פריו (ויקרא יט כג) , מדבר בתינוק, שלש שנים יהיה לכם ערלים (שם) , שאין יכול לא להשיח ולא לדבר, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו [קודש] (שם שם כד) , שאביו מקדשיו לתורה, הילולים לה' (שם) , [מהו הילולים], משעה שמהלל להקב"ה, ובשנה החמישית תאכלו את פריו (שם שם כה) , משעה שהוא מתחיל לקרות בתורה, להוסיף לכם תבואתו (שם) , מכאן שנו רבותינו בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, לפי שבעולם הזה אדם מוליד לו בן, ומוליכו לבית הספר, יגע עמו ומלמדו תורה, ומתוך עונות הוא מת, ואינו שמח ממנו, אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה על ידי שיצר הרע מצוי בכם, אתם חוטאים ובניכם מתים, אבל לעתיד לבא אני מסיר יצר [הרע] מביניכם, ומולידין ושמחים, שנאמר לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם (ישעיה סה כג) .