תנחומא בובר, חקת נד

על כן יאמרו המושלים (שם שם כז) . זה בלעם ואביו, ששכרן סיחון לקלל את מואב, והם אמרו תבנה ותכונן עיר סיחון (שם) .

כי אש יצאה מחשבון [וגו'] אכלה ער מואב (שם שם כח) . שקיללו את מואב שימסרו בידו.

אוי לך מואב וגו', ונירם אבד חשבון וגו', וישב ישראל (בכל ערי) [באר] האמורי (שם שם כט ל לא) , נשתיירה יעזר.

וישלח משה לרגל [את] יעזר (במדבר כא לב) , אותם מרגלים זריזים היו, אמרו בטוחים אנו בתפלתו של משה, והאמינו בהקב"ה, ועשו כך והרגו את האמורי אשר בה.

ויפנו ויעל (שם שם לג) , יש אומרים מלחמת סיחון באלול, ועשו את הרגל בתשרי, ואחר הרגל מלחמת עוג, [כמד"א] ופנית בבקר (דברים טז ז) , וכתיב ויפנו ויעלו, גזירה שוה, מה להלן אחר הרגל, אף כאן ויפנו ויעלו אחר הרגל.

ויצא עוג מלך הבשן וגו' (במדבר שם) . שכינסן הקב"ה למוסרם בידם.