מדרש תנחומא, וארא י

‎ רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ. כְּשֵׁם שֶׁהַדּוֹרֵשׁ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהַתֻּרְגְּמָן מַשְׁמִיעַ לְפָנָיו, כָּךְ אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, וְעַל יְדֵי שְׁנֵיכֶם יִהְיוּ נַעֲשִׂים כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים הָאֵלֶּה. הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה, לְכָךְ נֶאֱמַר לוֹ: אַתָּה תְדַבֵּר. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי מְשַׁלְּחוֹ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד (משלי כט, יט) .

אָמַר לוֹ: וַאֲנִי אַקְשֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, אַתָּה תְדַבֵּר וַאֲנִי מֵבִיא מַכָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה פָּרַעְתִּי מִמִּצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת. אֲבָל לֶעָתִיד אֲנִי נִפְרָע לָכֶם מִגּוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ (יחזקאל לח, כב) .