מדרש תנחומא, תולדות ג

‎ וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק. לָמָּה חָזַר וְאָמַר, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק? אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִין אַחֲרֵיהֶם וְאוֹמְרִים: אֶפְשָׁר זָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה וּזְקֵנָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה מוֹלִידִין? אֵין זֶה בְּנָהּ, אֶלָּא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ מִן הַשּׁוּק. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁגָּמַל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק, עָשָׂה מִשְׁתֶּה וְזִמֵּן כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת, אַף שָׂרָה קָרְאָה כָל נְשׁוֹתֵיהֶן לִסְעוּדָה. מֶה עָשׂוּ אוֹתָן הַנָּשִׁים? עַכְשָׁו יִוָּדַע הַדָּבָר אִם הוּא בְנָהּ וְאִם לָאו. כָּל אַחַת וְאַחַת הֵבִיאָה בְנָהּ עִמָּהּ וְלֹא הֵבִיאָה מֵינִקְתָּהּ. מִיָּד הָיוּ הַבָּנִים בּוֹכִין, וְכָל אַחַת אוֹמֶרֶת, שָׁכַחְתִּי וְלֹא הֵבֵאתִי מֵינִקְתִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד חָלָב מִדַּדֶּיהָ שֶׁל שָׂרָה וְנָטְלָה כָּל בְּנֵיהֶן וְהֵינִיקָה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה (בראשית כא, ז) . וְכֵן כֻּלָּן אוֹמְרוֹת, בֶּאֱמֶת הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה. וּלְכָךְ נֶאֱמַר: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.