מדרש תנחומא, תזריע ז

דָּבָר אַחֵר, אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. לָמָּה אֵינוֹ אוֹמֵר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּכָל הַפָּרָשִׁיּוֹת כֻּלָּם אֶלָּא אָדָם כִּי יִהְיֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה וְגוֹ' (תהלים ה, ה) . לְפִי שֶׁהַפָּסוּק, אָמַר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה (ישעיה מו, י) , מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַפָּסוּק הַזֶּה, אוֹמֵר, שֶׁמָּא עִוּוּת הַדִּין יֵשׁ לְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מַהוּ וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. שֶׁאֵין חָפֵץ לְחַיֵּב שׁוּם בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת (יחזקאל יח, לב) . הֱוֵי, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה. מַהוּ לֹא יְגֻרְךָ רָע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹת אֶת בְּרִיּוֹתֶיךָ, מִי מַמְחֶה בְּיָדְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה (קהלת ח, ד) . מִי גָּדוֹל מִמְּךָ. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שִׁלְטוֹן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בַּדִּין וּמְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹת אוֹ לְחַיֵּב, הוּא מִתְיָרֵא מִמִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְרַנְּנוּ עָלָיו אוּנְקְלִיטִין לַקּוֹמוּס, קוֹמוּס מִתְיָרֵא מִן הַפַּרְכּוּס, וְהַפַּרְכּוּס מִתְיָרֵא מִן הַמֶּלֶךְ. כְּלוּם הוּא מִתְיָרֵא מֵאַחֵר. וְאַתָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹת אֶת בְּרִיּוֹתֶיךָ, מִמִּי אַתָּה מִתְיָרֵא. לֹא יְגֻרְךָ רָע. אֵין יְגֻרְךָ אֶלָּא לְשׁוֹן יִרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה (דברים ט, יט) .